זה המקום בו מילותיי דוברות בשם עצמן:
יהא זה האור, ויהא זה החושך
תחתם יבורא כל עולמנו
במצולות החשכה, נמצא תשובותנו
ואל האור יגיחו מלוא תשוקותנו
בר נבוא, הבא למאורה
כל אשר בך, תפילה
ודרך חיים לא תחמוק מבין בינותיך
יחבור אל זה שבחר לבך
לעשות.
לא זכור לי יום אחד בלי הבלבול המוכר. אבל עם הזמן, הוא הולך והופך לחיובי יותר ויותר. אני שמחה על מה שקיבלתי. על האפשרות הנדירה להיות מי שאני, ולפעול לפי בחירותיי.
אני מסתכלת לאחור כמעט בכל הזדמנות. כדי לא לשכוח. כדי לדעת לייעץ, ובראש- כדי להכיר ביכולותיי האנושיות ולהעריך כל בחירה שעשיתי עד עכשיו. בין אם תוצאותיה היו טובות או שליליות. הרי בסופו של דבר, הגעתי למקום בו אני נמצאת היום.
תמיד יש לאן לעלות, ותמיד יש לאן לשאוף, ותמיד יש במה להשתפר. אבל החשוב הוא לדעת להעריך. אם לא הייתי בוחרת בקשיים (בהתמודדות, למעשה), כנראה שלא הייתי כאן היום. או שהייתי כאן תלויה באויר. למרות כל הקשיים שהיו לי, נלחמתי על כל מנת אויר לנשימה. המאבק היה מלווה בהרבה משברים והתמוטטויות, ודווקא אלה הדברים שהופכים את אותו מאבק ארוך לערכי כל כך.
וכמובן, הדרך היא זאת שלא נותנת לי להפסיק לחפש ולמצוא את הריגושים. אם לא הם, החיים שלי היו משעממים עד מוות. בנאליים. ריגושים הם לאו דווקא בקפיצת באנג'י, או בנסיעה לחו"ל. העוצמה שלהם גדולה יותר כאשר הם קורים בפתאומיות, באופן לא מתוכנן. בדברים הקטנים, שגורמים לך להרגיש כאילו אתה דמות בסרט. ולפי הסיטואציה, משתנה קטגוריית הסרט.
המשמעות היא לא לחכות ל"רגע הנכון", אלא להפוך את העכשיו, לרגע הנכון. למעשה, אין רגע טוב יותר מאשר עכשיו. מחר כבר תרצה דבר אחר. גם אותו תדחה?
היום אני בקורס מ"כים. זה לא משהו שצריך להשתומם ממנו, כמעט כל אחד בצבא יכול לעבור אותו, אם הוא באמת רוצה.
אז כנראה שבאמת רציתי, כי לפני כן רצו להוציא אותי מהצבא, ואחר כך התכוונו להוציא אותי מהתפקיד. ולא רק שהחזקתי את עצמי במקום שהייתי, גם הצלחתי לטפס מעלה. והיום אני מחזיקה את עצמי להשאר שם, ומעודדת את הבנות שאיתי, כשאני יכולה. אף אחת מהבנות לא מכירה את הקשיים שלי. והתחושה שאני היא זאת שמניעה, במקום להתלות, היא אדירה.
כל יום, ובכל פעם שקורה משהו טוב, אני מוצאת את עצמי מודה לאלוהים:
על היכולות שניתנו לי בתור בת אדם
על כך שעל הקשיים שלי ניתן להתגבר
על החברים הטובים שיש לי, ועל בחירה נבונה
על הרכוש שיש לי, ועל ההנאה שאני מפיקה מהשימוש בו
על ההבנה, והמודעות
על שניתנה לי ההזדמנות להתקדם ולהתפתח, במקום ליפול
ועל יכולת העברת המסרים.
ובדרך... גם תודה קטנה לעצמי.
שנה טובה !
היו ברוכים.