אהבה כואבת

פרק 5

עניתי וראיתי שזה עידו:

אני:"הלו?"

עידו:"היי מה קורה?"

אני:"ככה.."

עידו:"אהה... ממ תגידי אנחנו פה בפינת ישיבה ליד הבית שלך פשוט ביקרנו ידידה שלי שגרה ואז ישבנו שם.. את באה?"

אני:"אנחנו?"

עידו:"כן.."

אני:"גם זיו?"

עידו:"כן.."

אני:"לא"

עידו:"למה?"

אני:"אני לא רוצה לדבר איתו ואין לי אליו כלום!"

עידו:"למה? בואי תדברי איתו ותסגרואת זה יפה"

אני:"אני לא רוצה!"

עידו:"אבל למה?"

אני:"אמרתי לך!"

עידו:"טוב אנחנו יכולים לעלות?"

אני:"בלי זיו!"

עידו:"טוב אנחנו עולים.."

אני:"ביי"

חזרתי למחשב ואמרתי הכל לאלינור

אלינור:"נו לא חבל תדברו ותסגרו את זה יפה יש לכם עוד שנתיים להיות באותה כיתה"

אני:"אני לא רוצה לדבר איתו הוא שזבר לי את הלב ואני לא רוצה לראות אותויותר בכלל!"

אלינור טוב תדכני אותי מה קורה.."

אני:"טוב ה פה אני ידבר איתך עוד שניה.."

אלינור:"טוב.."

הלכתי ופתחתי את הדלת יצאתי וסגרתי את הדלת.

עידו עלה עם גיא אדם ותומר.

עידו:"בואי תרדי איתנו  שניה.. תדברו ותראו מה קרה.. ומה היה"

אני:"אני לא רוצה אין לי איתו כלום הוא פגע בי ואני שאנת אותו על זה"

אדם:"יש לכם עוד שנתיים להיות ככה"

אני:"אז מה זה הוא שנפרד!"

גיא:"לא חבל תגמרו את זה יפה!"

אני:"לא הוא זה שניתק את הקשר ואני לא זאת שתתקן אותו!"

פתאום ראיתי מין צמר גפן כזה יגולי מפוזר5 בכל הבניין שלי על המדרגות ועל הכל! ידעתי שזהב אד ואמרתי לו שינקה את הכל והוא לקח את זה ואז עידו אמר לי:"וטב אבל ר'ק שתדעי שבאמת חבל.."

שמתי אותם יורדים וחזרתי וסגרתי את הדלת ודיברתי עם אלינור וסיפרתי לה הכל.

פתאום צלצל הפלאפון וראיתי שזהמחסוי ידעתי  שזה הוא אבל עניתי

אני:"הלו?"

זיו:"את לא מתביישת?!"

וניתקתי לו ישר בפרצוף

היו עוד כמה צילצולים מחסוי ופשוט לא עניתי ישר ניתקתי הייתי ממש עצבנית..

ואז היה עוד צילצול וכבר נמאס לי עיניתי

אני:"מה?!!?"

גילי:"לירון?"

אני:"שיט... אופס סליחה פשוט זיו עיצבן אותי.."

גילי:"חח זה בסדר.. תגידי את רוצהלבוא למרכז היום ב-9?"

אני:"אממ.. אין לי כל כך מצב רוח אז..."

גילי:" אהה... ממ טוב אז דביתי"

אני:"סבבה ביי"

גילי:"ביי"

ניתקתי.

הלכתי לראות אם הם עוד שם והם הלכו..

יום למחרת פשוט התלמתי ממנו מכל מה שאמרו עליו פשוט התעלמתי וציפיתי שהוא יבוא או משו ינסה או יכתוב מכתב או יביא פרחים או משו אבל כלום פשוט הוא התעל ממני כאילו אני פשוט לא קיימת ואז אחרי הלימודים הלכתי לאלינור וראיתי שגם זיו הולך איתנו באותו אוטובוס ואז.....................................

המשך מחר

אוףף אני כתבתי את הפוסט הזה וזה היה כל כך מעצבן אז אני צריכה לכתוב מההתחלה אז...

פרק 4

נכנסתי לכיתה וכשהגעתי לכיסא שלי הסתלתי על השולחן ולא יכולתי להאמין למה שהיה כתוב שם פשוט לא האמנתי שהבנדם שסמכתי עליו ו"אהבתי" אותו יכול לעשות לי את זה על השולחן היה כתוב בענק:

ביי ביי Z-MAN  הרגשתי מחנק בגרון שאני לא נושמת שאילו מישהו בא וירה בי הרגשתי כאב כל כך חזק כל כך עמוק הרגשתי איך עיניי מתמלאות דמעות וזולגות להן אחת אחת וכל אחת יותר כואבת מהשניה.

הייתי בהלם כל כך שאנתי אותו לא האמתי שאפילו הבן אדם הכי מגעיל והכי דוחה יכול לעשות לך והוא נתן לי את ההוכחה שכן.

הרגשתי שמין בן מאדם בא ונתן לי כאפה שאני לא מצליחה להשתחרר ממנה.

כל כך נפגעתי ממנו בחיים שלי לא נפגעתי ככה.

ניסיתי למחוק את מה שהוא כתב במחק ולא הצלחתי כי הוא כתב בלורד.

והדמעות לא הפסיקו שרון ישר באה אלי והלכנו לשרותים בנתיים לכיתה הגיע המורה והיה לנו בוחן בערבית.

נשארנו בשרותים ובכיתי ובכיתי הרגשתי איך הלב שלי נשבר לרסיסים כל כך קטנים שאפילו בטלסקופ לא רואים אותם כל כך כאב לי לא חשבתי שאי פעם אני יכול לחבר אותם בחזרה.

כשחזרנו לכיתה המורה נתנה לנו את הבוחן וישבתי ליד אלינור ששאלה

אלינור:"את בסדר?"

אני:"כן.."

היו לי כל כך הרבה מחשבות בראש ולא התרכזתי אפילו לשניה בבוחן. למזלי אלינו עזרה לי בכולו שבסוף קיבלתי 88.

אחרי שהגשתי אותו היה צלצול לשיעור שאחרי זה.

באותו יום היה לנו 7 שעות.

בשעה שבין שעה שישית לשביעית ראיתי את רועי שהיה חבר טוב של זיו.

אמרתי לו ליגיד לחבר האידיוט שלו שינקה לי את השולחן!

פתאום בא זיו מולי והתחלנו לריב.

אני:"לך תנקה לי את השולחן יא חתיכת פחדן!!"

זיו:"מה פחדן?!"

אני:"מה פחדן!?! זה שאין לך מספיק ביצים בשביל לבוא להגיד לי שאתה נפרד ממני בפרצוף אתה כותב ועוד על השולחן?!?!?"

זיו:"יש לי מספיק ביצים אבל.."

פתאום הגיע לימור המורה שלנו לתנ"ך ושאלה מה קורה פה כי אנחנו ממש צרחנו הייי כל כך צננית עליו!

לימור:"מה קורה כאן תרגי קצת!" וליטפה איזשהו ילד

אני:"לא רוצה להירגע!!!!"

הלכתי ושוב הדמעות הציפו את עיניי שרון רצה אחרי והלכנו לפינה מאחוריי בצפר.

הרגשתי כל כך רע פשוט כאילו באו ותקעו בי סכין והאו בר מהצד השני.

אחרי שנרגעתי בזכות שרון כפרה שלי הלכנו לכיתה והמורה קראה לי החוצה.

ענת:"מה קרה?"

אני:"כלום.."

ענת:"חח בטח.."

אני:"סתם.. זיו נפרד ממני על השולחן! את יודעת זה לא כזה נעים.."

ענת:"איזה זיו?! מהכיתה שלך זיו כהן?!"

אני:"כן.."

ענת:"את לא צריכה לבכות גם לי קרו דברים כאלה..."ועוד כל מיני חירבושים כאלה...

שהלכתי לשטוף פנים ראיתי את ההורים שלו מחוץ למזכירות,התעלמתי והמשכתי לכיוון הכיתה.

אחרי שנגמרו לנו הלימודים חזרתי הביתה וישר הלכתי למחשב ומחקתי אותו מרשימת אנשי הקשר שלי  והלכתי לעשות שיעורים ולראות טלויזיה ועוד דברים כאלה ובערך בשעות אחר הצוהוריים הלכתי למחשב ודיברתי עם אלינור על הכל ואז מצלצל הפלאפון שלי.................................

המשך מחר...

סורי ממממ קרו כל כך הרבה פרטים שאני כבר לא יודעת איך להמשיך

 אז סורי אני בעיקוב עצום עם הסיפור והחיים שלי אז סליחה שזה קצת מוכר לכולנו אז......

פרק 3

עידו:"איפה אתם?!"

זיו:"ני ולירון הלכנו מה הבעיה?!"

עידו:"למה לא אמרתם לנו שלום?!"

זיו:"אמרנו.. עוד משו?"

עידו:"לא ביי.."

ואז זיו ניתק את הטלפון והלכנו לכיוון הבית שלי כדי לשים את הספרים..

שהגענו אלי שמתי אותם בבית והלכנו אליו... ובדרך ראינו את עידו ואדם באים לכיוון שלנו ואז התפתח מריבה והלכנו משם.

אבל משום מה הם עדיין חברים... לא משנה...

שהגענו אליו ראינו את אמא שלו וזיו אמר לה שלום ואז היא ראתה אותי

נירה:"שלום"

אני:"שלום..?"

נירה:"מה שלומך?"

אני:"בסדר תודה"

זיו:"אנחנו הולכים למעלה ביי"

נירה:" טוב הצאתה לה משו?"

זיו:"רוצה משו?"

אני:"לא תודה"

זיו:"ביי"

נירה"באיזה הקבצה את במתמטיקה?"

אני:"ב'..."

נירה:"לא הלכת לזה שהיה בקיץ?"

אני:"לא.. לא ידעתי שהיה..."

נירה:"חבל..."

ועלינו למעלה... ושיחקנו במחשב שאצל אח שלו שיחקנו תרנגולות בחלל ואז היה לי טלפון והלכתי לענות

..............................................................................................................

אני:"הלו?"

אמא:"איפה את?"

אני:"אצל זיו.."

אמא:"תחזרי הביתה.."

אני:"למה?"

אמא:"ככה"

אני:"טוב....אוף.."

חזרתי לזיו ואמרתי לו שאני צריכה ללכת ואז הוא ליווה אותי הביתה עד הבית ונפרדנו בנשיקה

חזרתי הביתה וסתם דיברתי עם אמא שלי שיחה רגילה ומשעממת

יום למחרת שוב נפגשנו והיה לנו ממש נחמד הרגשתי מוגנת מאוד והרגשתי אהבה וחום וידעתי שזה היה עכשיו רציני ונחמד ושהוא באמת אוהב אותי

יום כיפור:

לאחר כמה זמן היה יום כיפור.... אני הייתי עם החברות שלי והוא עם שלו וסתם שאני והחברות שלי ישבנו וראינו אותו ואת חברים שלו באים לכיונינו ישבתי עם הכביש וחיכיתי לו בחיוך שיבוא ויתן לי נשיקה מה שיתכופף קצת מה רע?

ואז שהוא בא הוא היה מאחוריי ובא לתת לי נשיקה מאחורה בא חבר שלו וחשב שזה מצחיק אז הוא דחף אותו עלי והוא עשה עלי מין סיבוב כזה ונתן לי מכה חזקה עם הרגל וכן בכיתי.... חיכיתי שיבוא.... הוא לא בא והמשיך עם החברים שלו רק עידו בא ושאל עם הכול בסדר ואמרתי לו שכן והם המשיכו.

אחרי שראיתי שהוא המשיך עם החברים שלו כעסתי עליו מין כעס שטוטי שעם הוא היה בא ומבקש ממני סליחה הייתי סולחת לו מיד ונותנת לו נשיקה בחייוך אז התעלמתי ממנו.

חיכיתי שיבוא אלי בבוקר ויראה שאנחנו לא משדדברים ויברר למה ציפיתי ממנו שיבוא לנסות אפילו וכלום.

הוא התעלם ממני לחלוטין כאילו שאני אוויר ככה היה שלושה ימים ביום השלישי די נמאס לי שהוא מתעלם ממני כל כך אז החלטתי לדבר איתלו ולראות מה קרה שהוא לא ניסה שום דבר רציתי לדבר איתו בהפסקה ואז הוא יצא אז לא היה לי מה ורציתי לתפוס אותו בהפסקה השניה ושחזרתי לכיתה ראיתי............................

המשך מחר...................................