אתמול אחרי שחוויתי כאב ישר בלב אני יכולה להגיד לכם שאין דבר יותר נוראי מכאב!
אתמול הכלב שלי מצא פירצה בפעם הראשונה(ויש לנו גדר מעץ!!)ואנ'לא יודעת כמה זמן ומה הוא עשה שם בחוץ אבל זה היה ממש מפחיד! מישהו צילצל בשער ממש בצורה מטורפת שלוש פעמים אחד אחרי השני וחשבתי שזאת סבתא שלי אז קמתי מהמיטה באיזי והלכתי לפתוח לה אבל לא ראיתי שיש שם מישו אז בכל זאת באתי ואני קלטתי את הכלב שלי עומד מול כשהוא מהצד של הרחוב ואני בצד של הבית.לא ידעתי מה לחשוב,איפה לתקוע את עצמי,לא הבנתי מה קרה ממש היייתי בהלם אז הכנסתי אותו הביתה(כמובן!) וישר רצתי להתקשר לאחותי וממש הייתי נסערת כשדיברתי איתה אמרתי לה שאני קלטתי אותו מחוץ לשער ומה איך הוא הגיע הרי כל הבית היה נעול אז למה השאירו אותו בחוץ(?).
אחרי שעה סבתא שלי חזרה הביתה.ואני כשאני כועסת אני רוצה כמה תשובות:
למה הוא היה בחוץ כשאני הייתי בבית(?!?!?!!?!?!?!) אז היא עונה לי אבא שלך השאיר אותו בחוץ הוא ראה שהוא יצא איתם אז הוא לא חזר להכניס אותו(טוב במקום לקחת אחריות אז היא מטיחה את זה בפני אבא שלי ארררר) אבל פאק אתם סגרתם דלת אחת והוא יצא איתכם מהדלת השניה(כנראה) אז למה לא להחזיר אותו? משאירים את הכלב בחצר כשאין אף אחד בבית!
טוב,נגיע לעניין...
אז מאוחר יותר הלכתי לרעות ואחרי שחזרתי זה התחיל...
אני יושבת אוכלת ארוחת ערב בכיף שלי ואז סבתא שלי מתחילה לפתוח את העניין בפני אמא שלי ואני אומרת לעצמי אוקיי בסדר...ואז סבתא שלי החליטה לערב בזה קללות(כי רק ככה היא יודעת) ומתחילה לקלל אותי ברוסית ואני לא מוכנה לשטויות האלה כי סבתא אם כל הכבוד אני אולי צועקת עליך ומתעצבנת ולא רוצה לעזור אבל בחיים בחיים לא מקללת אותך!
אז בבקשה ממך אל תקללי אותי אני אמרתי לה את זה אז היא אמרה לי את כן מקללת אותי אבל אני לא אותך ומה? אני דיברתי אליה והיא ניסתה להגיד משו אבל אני הייתי באמצע משפט והופ! יצאה הקללה. ואני מסתכלת עליה "את רואה?" את לא מקללת אותי?!?!?!?! הרגע קראת לי מפגרת!
ואז סבתא שלי מתחילה לטחון לאחותי את השכל שכשהיא הגיעה הביתה לא באתי לעזור לה ולא סחבתי את השקיות ובלה בלה בלה ועכשיו גם אחותי נהייתה כמוה: "מה את סתומה ?"
ומה אתם לא קולטות?אין לי רגשות?אני לא בנאדם? מה,אני מקללת אתכם?
זה פגע בי,קשות.כי כבר נמאס לי שזה ככה כל המשפחה המזדיינת הזאת לא שמה עליי אני מנסה לדבר עם אבא שלי,המסריח הזה ולא אכפת לו,לא אכפת לו מכלום חוץ מעצמו והסיגריות שלו(אפילו גם זה לא נראלי..) תמיד: "מה אכפת לי? שיברח" אז למה שלי יהיה אכפת שיקרה לו משו או שסתם יאבד לו משו,למה? למה אני צריכה לדבר איתו ולהיות אליו נחמדה כשהוא מתייחס אליי כמו אל ז-ב-ל! למה? אני לא כזאת אם מישו מתייחס אליי רע זה מה שהוא יקבל ואחרי זה הוא מתלונן שאני מתייחסת אליו רע,אז מה אתה רוצה ממני?!?!?!? שאני אנשק את רגליך ואחרי זה תקרא לי "זונה"(סתם דוגמא אל תבהלו פשוט לא עלה לי משו אחר..)
אז איפה הייתי? אה,נכון אני כבר לא בוכה,כי באמת נמאס לי ולא פעם חשבתי על פנימייה רחוק מהם עם חברים חדשים עם בצפר נורמלי וזה כרגע נראה לי כמו חלום...
טוב אין לי עוד מה לרשום אז תגיבו
אוהבת אתכם!
3333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: