זהירות כלב

לפעמים,לא בעצם כל הזמן,אף אחד לא מבין מה באמת אני מנסה להגיד.אף אחד לא מבין בכלל.ואז אני חושבת ש'הלוואי שהייתה לי תאומה שמרגישה בדיוק כמוני'.ואת התאומה הזאת אף אחד לא יכול להחליף כי היא כמו כונן קשיח שמכיל אותי,את כל הזכרונות והמעשים והרגשות שלי.איזו אחות נפלאה היא יכולה להיות לי,החברה הכי טובה שמעריכה אותי בדיוק כמו שאני מעריכה אותה,בובה בדמותי.

בגלל שאני בהקבצה א'2 במתמטיקה אני לא אוכל ללכת ל4 יחידות בתיכון,אז אני רוצה ללכת ל4 יחידות בתיכון כי זה הרבה יותר טוב מ3 אז אני רוצה לעשות מבחן מעבר.אני חושבת שכל ההתנהלות של הבצפר שלנו פשוט לא נכונה,ממש לא נכונה.החליפו לנו שלושה מורים השנה למתמטיקה.שלושה! ולא למדנו כמעט גיאומטריה.אז איך לעזעזל אני אמורה להגיע להקבצה א'1?.

מה קרה לימים בהם התלמידים שלמדו בא'1 היו הגיאונים והתלמידים של א'2 היו הממוצאים? יותר משני שליש מהשכבה שלנו בא'1!.ככשואלים אותי באיזו הקבצה אני תמיד נורא מתביישת להגיד שאני בא'2 כי עכשיו א'2  זה נחשב ממש רע.אז אני בקורס קיץ הזה שאמור להכין אותי לא'1.הבעיה היא שרוב התלמידים בקורס הם כאלה שרק רוצים חיזוק,אז המורה לא מלמדת את ההחומר שלא למדנו אלא פשוט חוזרת בקצרה אבל לא מסבירה ישר מהבסיס.באלגברה של א'1 הולך לי ממש טוב,אבל הגיאומטריה של א'1 היא כמו סינית.ואז התלמידים של א'1 שרק רוצים חיזוק אומרים לי "איך את לא יודעת את זה זה ממש בסיסי!".,איך אני אמורה לדעת אם לא למדו אותי לעזעזל?!?!?!?.מה אני אמורה פשוט לדעת את זה מעצמי?!?.והקטע המתסכל שבא'2 ממש קל לי אבל זה לא מתבטא במחנים כי במבחנים אני שוכחת הכל.אז בא'2   קל לי מידי ובא'1 זה לא אפשרי לי בכלל לעבור.הקורס קיץ הדיבילי הזה היה אמור להשלים לי את החומר אבל הוא פשוט לא!.