נתתי לעומר את כתובת הבלוג שלי...אחר כך נתתי לעופר...והיא נתנה לנואל...עד 9 זה בטח יתפרסם במגמה...
שיחתי עם עומר-קיוותי שהיא תבין שדיבורים לא יפתרו את זה...אבל היא לא הבינה...וזה סתם מעצבן....אז בזמן שדיברתי איתה באי סי קיו (זה ממש מהפך שהתחלתי להתכתב היום באי סי קיו) רעדתי כולי,לא ידעתי איך היא תגיב וניסיתי לשכנע אותה לא ללכת עם זה ליועצת...
איכשהוא התחלתי לאהוב את הביטלס,בעיקבות הסרט הארטיסטי "מעבר ליקום" (שמכיל 30 שירים של הביטלס,רק של הביטלס בביצועי השחקנים-זמרים מעולים לא מוכרים)
ומכיוון שאני אומנית בדרכי שלי,לא התייחסתי לכמה שהם משוגעים,אלא למשמעות,שלא תמיד הבנתי אותה.שלחתי באי סי קיו את הבלוג לעומר ולעופר.הן חשבו שאני חותכת.כנראה שהן ממש לא מכירות אותי... .חוץ מזה,בעקבות סרט (פאקינג אמאל-סרט שבדי) הבטחתי לאחותי שאני לא אעשה את זה,וזה גם ככה לא מעניין אותי,וזה לא יפתור לי את הבעיות שלי אז למה לעזעזל?.
יום שישי:בכיתי מולם,התחננתי שלא ילכו עם זה לאורלי (היועצת והמחנת שלי...היא מרגישה כמו בנאדם ממש קר...)אבל הבנות מהמגמה הלכו לאורלי,והיא לקחה אותי לשיחה...(ידעתי שזה יקרה מתישהוא...)אמרה לי שהיא יודעת כמה שחרא לי ויחסית הבינה מה קורה.אבל הבצפר לא לוקח אחריות על תלמידים שמזיקים לעצמם ו\או יכולים(דבר שאני לא אעשה) אז האבא המבין שלי לקח אותי הבייתה.וכנראה שהוא קרא כאן,משום שברגע שהוא ראה את אורלי הוא אמר:אני איש מחשבים ואני יודע מה היא כתבה שם.אז הוא קרא,קרא הכל,כל עוד הוא לא דיבר איתי על זה-יופי.כי אין לי כוח לשיחות אישיות ללא מוצא ובטח לא עם אבא שלי.
יום ראשון:הייתה הצגה שכל הבצפר הלך אליה (מטעם בצפר).אני ואמא שלי קיווינו להפגש עם המנהלת לפני אבל היא לא יכלה.אז ראינו את ההצגה שהסיפור שלה לא משהו...מאוחר יותר דיברנו עם המנהלת,על האפשרות שאחזרו לבצפר עד שנקבל אישור מפסיכיטאר שאני בסדר.הפסיכיטאר (או איך שלא כותבים את זה) נתן לי לבחור:או תרופות או פסיכולוג,אז הלכתי על פסיכולוג כי אני לא צריכה תרופות וחוץ מזה בתרופות האלה תמיד יש כמויות של סם הרדמה ואי לא רוצה להיות על תרופות.איכשהוא הבצפר הסכים לחזיר אותי ללימודים,ואני לא ממש בטוחה מאיזו סיבה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
littel flake