בדקה אחת של עצב,

יום רגיל בבית הספר, בדר"כ הימים בבית ספר אצלי הם לא רגילים.

הגעתי הביתה ברבע לשלוש, אכלתי עשר דקות, וישר לשיננית.

אח"כ הלכתי פעם ראשונה לתכנית של המתמטיקה של בר אילן,

בהתחלה היינו עם ההורים, והם היו כ"כ חופרים.

אחרי שהם הלכנו נשארנו ללמוד שם עוד שלוש שעות,

שזה ארבע שעות אקדמאיות של מתמטיקה, וזה כ"כ מייאש.

קיבלנו פווול שיעורים, נראלי שעומד להיות ממש קשה.

חזרתי רק עכשיו, ונשאר לי מלא שיעורים למחר,

ויש לי כ"כ הרבה דברים לעשות, לא הייתי שנייה בבית.

למורה בתכנית היה ריסים ממש ארוכים,

רציתי לשאול אותה אם זה מלכותיים, אבל רציתי.

טוב אני יודעת שיצא שיטחי וחופר,

אבל ככה זה במצב רוח כזה.

טוב אז חזרנו היום לביתספר ויש עוד חודשיים עד חנוכה,

שזה מלאמלא זמן.

מחר שיהיה משעמם בשיעור של שולי (המחנכת),

אני אוכל לספור ביומן כמה ימים בידיוק, ואני אבשר לכם [;

- עד כאן -