בדקה אחת של עצב,

נתחיל מזה שפירמטו לי את המחשב, כל שבועיים בערך הוא צריך פירמוט. הכנתי שם הרצאה שלמה לביתספר, ו..? כן !!! זה פורמט !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה עצבים. לקח לי שנה לעשות את זה, כ"כ כ"כ כ"כ כ"כ מעצבן. S: S: עצבים טבעיים. מזל שזה רק זה, בעצם לא. אוף כזה חרא.

הפסדתי היום שלוש שעות מהביצפר.. גאאד. וכל זה בשביל להכין איזה קיר ברחבה של השכבה, יצא מקסים :)

נכון שמישהו אומר תשובה ממש נכונה, בידיוק כמו התשובה של המורה, היא מתלהבת ממנו ? אז זיהו, שאני המצאתי שיטה חדשה, ובשיעור ניסיון של השיטה הלך לא רע בכלל. לקחתי מחברת תנ"ך מחברה מהכיתה המקבילה, שהם לומדים בול אותו חומר כמונו, עם אותה מורה, וזה גם באותו יום, רק שהם שעתיים לפנינו. שהיה לנו שיעור תנ"ך שמתי את המחברת שלה מתחת לשלי, שהיה רשום שם את כל מה שהמורה אמרה בשיעור, במיוחד דברים חשובים. ושהמורה לתנ"ך שאלה כל מיני שאלות, מי ידע את התשובות שהיא הכי תירצה ? ממי המורה התלהבה ? כןכן. אני פושעת PP:

שיעור כישורי שפה - המורה אוהבת אותי, כן אני מודעת. כולם מודעים. אבל הפעם היא קצת הגזימה, אוי, זה היה מפחיד. היא תמיד שואלת שאלות קלות, פשוט אף אחד לא מבין מה היא רוצה ממנו, חוץ ממני, מסתבר. אז היא שאלה עוד אחת מהשאלות שלה, וכולם עונים, ולכולם היא אומרת טעות. כולם מתיאשיים ואומרים יאאלה איפה בר, נו בר תגידי משהו. אני חושבת קצת ואומרת מה שאני חושבת. המורה נתנה כזאת צווחה של אושר, זה היה ממש מפחיד. היא מורה ענקית כזאתי, ואז היא מתחילה להתקרב אליי (אני יושבת אחרונה), ואומרת עכשיו מגיע לך חיבוק !! פאקק, מה חיבוק ?? תעלי לי את הציון למאה, מיילא, אבל חיבוק ? כולם צוחקים, עוד שנייה על הריצפה. אני נהייתי אדומה, וכן, גם צוחקת, מאד צוחקת. מצאה לה פרס. פעם הבאה זו תהיה נשיקה.

השבוע שלי ממש מלא בדברים, וזה כ"כ כיף לחזור מביתספר ולדעת שיש לי עוד מלא מה לעשות, אפילו אם זה לא הדבר הכי כייפי. יום ראשון - בראילן כל אחה"צ, יום שני - צופיים !!, יום שלישי - רופא עיניים... יותר מאוחר אני אלך להתכונן למבחן במתמטיקה שאני חייבת לקבל בו ציון טוב. שציון טוב במתמטיקה בשבילי זה רק 100. אכן חרשנות, אם אני לא מקבלת 98 אני יכולה לתקוע את הראש בתקרה בלי שתשלמו לי.

שכחתי נעליי ספורט של 400 שקל + חולצה + גופייה בביתספר. טיפשות .

אללההה !! החיים יפיםם,

וזה יום אחד מהם. אוי אני אילגת.

יום אחד מהם ? טוב לאמשנה. העיקר הכוונה.

וכמו שהמדריך בחדר כושר אומר:

בנימה אופטימית זו, אנו נסיים את האימון. (הפוסט)