ביום שבת עלה לי חשק לתפוח אדמה מוקרם ברוטב שמנת ופטריות. זו אובססיה שפיתחתי לפני בערך שנה.
עד אז לא נגעתי בשמפיניון או בכל פטריה אחרת לו פעם אחת בחיי,ואני לא מאמינה מה הפסדתי.
מאותו יום שאכלתי לא הפסקתי ומאז אני מכינה פעם בשבוע תפוח אדמה מוקרם עם פטריות או ספגטי למרות שאני לא כלכך אוהבת.
הלכנו לפאב,אני,אדוארד ועוד שני זוגות. חברים שלו וחברותיהן הכלכך כלכך חפרניות.
לא יכולתי להנות מהפטריות והגבינה שהיו לי על הצלחת ,עד שהן הגיעו התענגתי מכל ביס שלקחתי,לחשוב שזה משהו שאני אוכלת כל שבוע ועדיין לא התרגלתי לטעם הנפלא הזה.
הן דיברו על צבא.עם כל הקיצורים,הראשי תיבות,הדימויים והחוויות... אם זה ייקרה גם לי,תירו בי!
הם התחילו להסביר לי מה יהיה לי ביום הראשון,ובטירונות,ואיך אני ירגיש ומימה אני הכי יהנה...
רעבק! כשאני יגיע לשם אני יראה ואני ירגיש לבד תשחררו אותי ותנו לי להנות מהתפוח אדמה שלי!
כל אחת התחילה לשאול אותי אם יש לי ת"ש ומה אני רוצה להיות ולא נתנו לי ללעוס בשקט...
עד שכבר אמרתי להן, "די! אתם סובלות שם,אז אל תסבלו בבית ואל תגרמו לסבל לאחרים!
אני ירגיש מה שאני ירגיש כשאני יתגייס ואני יראה לבד איך השירותים ניראים, בואו נדבר על משהו אחר"
אז הן הפסיקו לכמה דקות והמשיכו לדבר לעוד 3 שעות,על השעון! עד שכבר אמרתי לחבר שלי שאני רוצה לפרוש הביתה.
אני רוצה להתגייס בגישה טובה וככה אני בטוחה שהטירונות תעבור לי בסבבה, למה לבאס לי את החיים ולספר לי
שיצאו לי חצ'קונים על הגב כי לא יהיה לי זמן להיתקלח? זה כולה כמה שבועות של טירונות למה לטחון תשכל ביציאה
שאמורים להנות בה...?! אם אני לא שואלת ולא מדברת על זה אז אתם רואים שאני לא מתרגשת או לא חוששת
מהגיוס הקרב עוד שבוע ויום,אז תסתמו תפה, ותאכלו את הגאד דם תפוח אדמה שלכם!!!!!
ובנימה רגועה יותר ופחות מתלוננת.
קניתי כבר כמעט הכל. ביזבזתי כלכך הרבה כסף ועדין יש הרגשה שלא קניתי כלום.
אני מרוצה מהחוטינים החדשים שקניתי
(ככה אומרים? חוטינים, חוטיניים? חוטיניקים?)
ומפיג'מה שאני מקווה שיזדמן לי ללבוש ושאני לא יירדם תשושה במדי ב' מסריחים.
שיהיה לי בהצלחה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
jaygirl
