Remember me as a time of day

החיים שלי... התפתלו לדרכים שאף פעם לא דמיינתי

הילדות שלי... נגמרה מהר מדי

בעוד כמה שבועות אני אעמוד על הבמה הזאת יחד עם כולם

ואסיים את בית הספר

אחר כך אני אלבש שמלה מדהימה ואסע בלימוזינה לנשף

אני מצפה לזה בקוצר רוח

אני גם מצפה שמישהו יגיד לי שהיום הזה לעולם לא יגיע והכל זה בדיחה אחת גדולה

אני מצפה בקוצר רוח ליום הזה

ואין יום שיותר מפחיד אותי

בעוד כמה שבועות אני אלבש מדים

ביום הזה יתחילו החיים האמיתיים

יתחילו הדאגות

יתחילו הפחדים האמיתיים

אני מפחדת מהיום הזה

אני מפחדת מאיך שהכל ישתנה בשניה

אני לא מוכנה לזה עדיין

אני לא חושבת שמישהו אי פעם מוכן ליום הזה

אני מפחדת מהגיוס ומהטיסה שלו

אני מפחדת מהחודשים שהוא יהיה רחוק

ומהשנים בצבא

אני מפחדת שאני לא אצליח להגשים את השאיפות שלי

אני מפחדת שאני לא אספיק להשאיר את החותם שלי על העולם

אני מפחדת שאני אאבד שליטה

אני מפחדת שאני אאבד עוד אנשים

אני מפחדת לגדול.

ובתוך כל החוסר וודאות דבר אחד נשאר...

"הוא אמר לפני כמה ימים שאם אני יבכה בטלפון הוא ישבר וירצה לחזור. אני יבכה, אבל אני לא ייתן לו לחזור. אמא שלו אמרה שאם הוא חוזר זה לתמיד. יש לי הרבה חלומות תלויים בו. אני לא יתן לו לשמוע אותי בוכה, כי זאת ההזדמנות שלו לראות את העולם, ואני יודעת שהוא יחזור אלי כשהוא יסיים. ישלי הרבה חלומות תלויים בו, וזה מפחיד, כי אף פעם לא ראיתי את עצמי עם מישהו בעוד חודש, בעוד שנה. ואיתו אני רואה את העתיד. אני יכולה לתכנן נסיעה לאילת חודש הבא ולדעת שהוא יהיה פה. אני יכולה לתכנן את השנה שלנו ולדעת שגם אם הוא יהיה רחוק ממני הוא עדיין יהיה פה איתי, בתוכי.

אני לא סתם אומרת לו שאף פעם לא אהבתי ככה. אלא כי באמת, אף פעם לא אהבתי ככה. אף פעם לא ראיתי מישהו חלק בלתי נפרד פשוטו כמשמעו מהחיים שלי.

ואנחנו נעבור את השלושה חודשיים האלה. ואז את הצבא. ואז אלוהים גדול. אבל אולי גם הרבה אחרי זה.

יש ימים שאני לא יודעת אם אני יעבור את הטיסה הזאת. כי כשיהיה לי רע, לא יהיה לי למי לרוץ. כי כשאני יתגעגע אליו, הוא לא יהיה 5 דקות ממני. ולא יהיה לי ליד מי להתעורר. ולא יהיה לי על מי לצעוק ולמי לבכות. לא יהיה מי שיגיד שאני מפגרת ושניה אחרי זה שהוא אוהב אותי.

ויש ימים, רוב הימים, שאני מסתכלת עליו, ואני לא יודעת איך לא נעבור את החודשים האלה. אתם מכירים את זה שאתם יודעים ששני אנשים נועדו אחד לשני, כנגד כל הסיכויים, כנגד כל מה שאומרים לכם וכל מה שהכרתם עד עכשיו, אתם יודעים שהם, שניהם, יהיו ביחד ויעברו הכל. ככה זה אנחנו. אנחנו נעבור את החודשים האלה וכשהוא יחזור אני ירוץ אליו בדמעות ויגיד לו כמה אני אוהבת אותו, וכמה אני בחיים לא יתן לו לעזוב אותי יותר. וכמה הוא ורק הוא נמצא בלב שלי. וכמה אני רוצה להיות בכל מקום בעולם איתו, ולעבור הכל איתו. רק איתו.

זה נשמע מוזר להגיד, בגיל 18 כשכל החיים שלי לפני, אבל הפואנטה היא לא אם אני אהיה איתו בעוד 20 שנה או לא. הפואנטה היא שאני רוצה. ואף פעם לא רציתי לפניו.

עכשיו, ברגע זה, זה כל מה שאני יודעת בוודאות שאנחנו נעבור את החודשים האלה, שהוא זה שאני רוצה להתעורר כל בוקר איתו וללכת לישון איתו כל לילה.

קיטשית שכמותי. תראו למה הוא הפך אותי. ואני לא אומרת את זה בנימה רעה."

אלה הם החיים שלי עכשיו,

והם השתנו כ"כ מהר.

אלה הם החיים שלי עכשיו,

ואני אוהבת כל חלק וחלק אפילו הכי פצפון בהם.

הבלוג הזה סגור.