"מה אה?"
"סליחה לא הייתי מרוכזת.." אמרה וניערה את ראשה
"חח שמתי לב.. את כרגע רבת עם ביל ואינלי מושג למה..ואת סולחת לו ומנחמת אותו"
"מה..מסכן לא נעים עליו.."
"מה לא נעים הוא כרגע בגד בך..כל המועדון ראה.."
"אני עדיין אוהבת אותו..מצטערת שאני כזאת.." אמרה כאילו האשימה את עצמה בכל הריב ומה שקרה
"היי תתעודדי..יהיה טוב..אני מקווה..באלך לספר לי?" שאלה
"סליחה סתיו אבל אינלי חשק כלכך להיזכר בריב הזה..באמת שלא.."
"טוב..אני תמיד פה בשבילך" אמרה סתיו וחיבקה את ליאל
"הכוח שלי נגמר..את מבינה אינלי כוח לכלום..לא לחייך לא לצחוק..לא לחיות..!" התפרקה על כתפה של סתיו
"אל תגידי אתזה..!" אמרה סתיו
"את לא מבינה.. ביל היה הסיבה שלי לחיות..ועכשיו.." אמרה
"שששש.." השתיקה אותה..לא היה לה משו אחר להגיד..
"טוב טום אני הולכת הביתה.. תקשרו אליי כשתגיעו" אמרה ליאל ונישקה אותו בלחי
"איך את נוסעת?" שאל טום
"ממ מונית..?"
"אל תסעי במונית יכול לקרות לך משו.."
"הוא צודק..אל תסתכני.." התערב גוסטאב
"יותר רע ממה שקרה היום לא יכול להיות.." אמרה במין ייאוש
"חמודה.. את כנראה לא מכירה את גרמניה.." התערב גם גיאורג
"היא לא יותר גרועה מישראל.." אמרה
"אנחנו לא יודעים, אבל מה שבטוח זה שהלילה מסוכן לבנות יפות.." אמר טום והזיז את שיערה אחורנית
"אני אשתדל להיזהר אבא" אמרה וגיחחה..
היא ניפרדה בנשיקה מכולם ויצאה מהמועדון
"אני לא חושב שזה רעיון טוב לתת לה ללכת לבד.." אמר גיאורג
"אין מה לעשות היא עקשנית לא תוכל לשכנע אותה.." אמר טום והלך אל סתיו
"אתה הולך אליה נכון?" שאל גוסטאב שהכיר את גיאורג מעולה
"כן.. תקשר אליי כשתלך.." אמר גיאורג ומיהר לצאת החוצה
'אני מקווה שלא מאוחר מידי' קיווה בליבו ורץ החוצה.
היא יצאה מהמועדון וראתה מונית..
היא ישר רצה לעברה אך ראתה שיש כבר מישו..
"בואי תעלי.." אמר הנהג
"לא משנה אני יתפוס אחת תודה בכל מקרה.." אמרה וסגרה את הדלת
"אני מתעקש.." אמר הנהג והנער הנהן לחיוב
"טוב תודה.." אמרה ונכנסה למונית..
"איך קוראים לך בובה?" שאל נער כבן 19 שישב שם מקודם..
היא לא ענתה..
"תעני לו מאמי.." אמר הנהג..
"ראית מזה הילדה לא עונה לנו.." אמר הנער לנהג שככל הנראה הכיר..
הוא החל מתקרב אליה. שם את ידו על רגלה וליטף אותה..
"כנראה שיצא משו מהיום הזה.." אמר וחייך חיוך זדוני..
"אתה מוכן לעזוב אותי..?!" אמרה
"חח שמעת היא רוצה שתעזוב אותה.." אמר הנהג וצחק בקול
"אולי נרד ונלך לסמטא ההיא..?" התלבט הנער בקול רם
"סליחה מי אמר שאני יורדת?..אתה יכול לנסוע ל.." אמרה
"למה.. פה יותר נוח.." קטע אותה הנהג
"אני חושב שנרד.." התעלם הנער מדבריה
"ומה אני עז?" שאל הנהג..
"לך תמצא לך מישי אחרת.." אמר הנער..
ליאל ראתה את גיאורג יוצא מהמועדון.. היא פתחה את החלון..
"גיאורג" צעקה
"ששש מפגרת מה את חושבת שאת עושה?!" אמרה הנהג והנער סתם את פיה בנשיקה..
גיאורג הלך לכיוון המונית אך ראה זוג מתנשק..
הוא כמעט הלך מהמקום אבל הבחין שהבת לא רוצה בנשיקה..
"אממ אני חושב שהיא לא רוצה.." דפק גיאורג על החלון ואמר
"אל תתערב" אמר הנער וחזר לנשיקה..
"אפשר לעלות?" שאל את הנהג..
"אממ כן..אני חושב"
"מטומטם" לחש הנער לנהג
הנהג החל לנסוע וגיאורג לא חש בטוב עם מה שהולך לידו.
"נמאס לי! אתה מוכן לעזוב אותה!?" אמר ברוגז..
"אמרתי לך שלא תתערב.."
"תפסיק" אמר וסיבב את החורה..
הוא ראה שזאת ליאל..היא בכתה ונצמדה אליו..
"אני מצטערת" לחשה באוזנו של גיאורג
"זה בסדר בואי רק נצא מפה.."
"אפשר להוריד אותנו פה?" שאל גיאורג..
"כן" אמר הנהג ופתח לו את הדלת..
"גמני ארד פה.." אמרה ליאל אך הנער תפס בידה
"לא אמרת שאת יורדת?" שאל אותה
היא הסתכלה על היד שלה
"וואי איזה טמבל אני טעיתי ברחוב.." אמר גיאורג שהבחין שלא נותנים לה לרדת..
"דוחף!" אמר בשקט הנער..
"אמרת משו?" שאל גיאורג
"לא.."
"אשכרה טמבל!" אמר שוב בשקט
"ועכשיו?" שאל גיאורג
"לא.."
"ליאל תזרמי איתי.." לחש לה
"אז מותק, איך החיים?" אמר גיאורג בקול ערסי
"למה את לא עונה מותק?" שאל וליטף את פניה
ליאל השתדלה שלא לצחוק..
"היא לא ענתה גם לנו.." אמר הנער..
"אתם יכולים לעצור לנו פה.." אמר גיאורג
"סליחה?! וזה למה?!" אמר הנער
"אני יחזיר לכם אותה כמו חדשה.." אמר גיאורג וקרץ לנער..
"טוב.. אבל אל תתרחק..אינלי כבר סבלנות.." אמר ונישק אותה במכה על הלחי
"סבבה.. בואי איתי!" ציווה גיאורג על ליאל
"בואי אמרתי!!" צעק הוא תפס אותה ביד ומשך אותה מחוץ למונית..
הוא הרים אותה והחל לרוץ..
"היי לאן אתה הולך??!" צעק הנהג
"אממ הביתה?" אמר גיאורג והמשיך לרוץ..
"יופי אידיוט בגללך איבדנו אותם!!" אמר הנער וחבט בראשו של הנהג
"נראלי הם רחוקים.." אמרה ליאל
"כן.. אבל ליתר ביטחון נלך מהר" אמר גיאורג שהמשיך להרים אותה
"חח אז אתה יכול להוריד אותי..?"
"טוב.."
"בעצם לא.. נוח לי פה למעלה!!" ציחקקה
הם הגיעו לגן שמול הבית שלהם ,
הם התיישבו באחד הספסלים ושתקו..
"תודה.." אמרה בשקט
"אין בעד מה.." אמר והסתכל על הרצפה..
"אתה כועס?" שאלה לאחר כמה דקות של שקט
"מה את חושבת?.."
"שכן.." אמרה והורידה גמהיא את ראשה
"אני לא בדיוק כועס.."
"אז מה אתה?"
"אני מאוכזב.."
"סליחה שאכזבתי אותך.."
"זה בסדר.."
"זה לא נראה ככה.."
"מה את מצפה?.. כולנו אמרנו לך לא ללכת לבד ואת התעקשת.. ותראי עכשיו מה קרה.."
"את מבינה בכלל מה קרה שם?.. כמעט נאנסת!" המשיך
היא סיבבה את ראשה ודמעה זלגה במורד פניה ונחתה על הרצפה
"אל תבכי.."
"מה אתה רוצה .. שאני יצחק?"
"אני בסך הכל רוצה לעזור לך.."
"עזרת מספיק תודה.."
"אני חושב שאת צריכה להגיד תודה.. אם לא הייתי מגיע.."
"תודה!! לצעוק לך אתזה..? תודה שעזרת לי, מזל שהגעת בזמן, מזל שאתה קיים .. שכחתי משו?" אמרה וקמה
"לאן את הולכת?.."
"הביתה.." אמרה והחלה ללכת..
"לא למדת אה?" תפס אותה וסיבב אותה אליו
הוא הושיב אותה לידו ושניהם שוב שתקו..
"סליחה שהתפרצתי עלייך..פשוט אם היה קורה לך משו היינו מאשימים רק את עצמנו.."
"אבל זאת בעיה שלי.. אני התעקשתי.."
"ואנחנו לא התעקשנו בחזרה.."
"את מבינה.. אם היה קורה לך משו.. את לא היית אותה ליאל.. שמחייכת שצוחקת שרוקדת.." חייך
"היית ליאל בעולם אחר, לא מתקשרת עם העולם, לא היית איתנו.. והיינו שונאים את עצמנו בגלל זה!" הוסיף
"סליחה.." אמרה וחיבקה אותו
"תודה שאתה שומר עליי!.. רק שאלה קטנה.. למה הלכת אחריי?" שאלה
"כי ידעתי שזה לא טוב להשאיר אותך לבד.." צחק
"איזה מותק!"
"טוב אתה לא צריך להסמיק.." אמרה כשראתה את לחיו נצבעות באדום
היא הניחה את ראשה על רגליו ועצמה את עיניה הוא חייך לעצמו ושיחק בשיערה..
כעבור 10 דקות..
נשמע צלצול הפלאפון של ליאל..
'מה אני עושה?' שאל את עצמו
'מה הוא יעשה?' שאלה את עצמה ליאל..
"רק שלא תתעורר ותהרוג אותי.." אמר והוציא בזהירות את הטלפון שלה מהכיס האחורי שבמכנסיה
היא חייכה.. גם למראה גיאורג הלחוץ וגם מהמשפט שכרגע אמר
"עכשיו נזכרת לקום?" צחק במבוכה
"חח הייתי ערה..פשוט אתה כזה מצחיק כשאתה לחוץ.." התיישבה וצחקה
"הלו מישו פה?" נשמע קול מהטלפון
"חח וואי סליחה שכחנו ממך" אמר גיאורג
"שים על רמקול" לחשה
"אתה עם ליאל?" שאל טום
"כן.. איפה אתם?" שאל גיאורג
"אנחנו בבית.. איפה אתם?"
"אנחנו בגן שמול הבית שלכם.."
"תקשיב.. תוריד אותי שניה מרמקול" אמר בשקט
"למה אבל?" התערבה
"שניה ליאל.. אני כבר ידבר איתך.." אמר טום
"אתה כבר לא על רמקול.. הכל בסדר?.."
"תקשיב ביל קצת מחורפן פה.. יש מצב אני בא אליכם..?"
"כן בטח.. למה מחורפן..?"
"כי.. אתה.. דיי עם חברה שלו..לבד.." זרק מילים
"מפחד.."
"כן.."
"חח תבואו.."
"לא!" צעקה ליאל
"מה קרה?" שאלו גיאורג וטום ביחד..
"ביל.. בא?" שאלה
"בשבילך לא.." אמר טום וגיאורג אמר לה
"טוב לעניינינו.. היא הגיעה בשלום?" שאל טום
"אממ לא..כן.." גימגם
"מה?!.. מה קרה?"
"בבית.." לחש
"סבבה אני בא.. ביי בינתיים"
"ביי" ניתק גיאורג
"טום בא לפה.." אמר גיאורג..
"קרה משו?" שאלה..
"לא.."
"הכל בסדר עם ביל..?"
"את עדיין אוהבת אותו..?"
"לא יודעת" ענתה בהחלטיות
"הנה טום" אמר גיאורג כשראה את טום רץ אליהם..
"הנה אתם.!" אמר ורץ לקראתם..
"הנה אנחנו?" שאלה
"דאגתי לך.. הכל בסדר..?"
"אממ כן רגיל.."
"בטוחה..?"
"כן טום בטוחה!!" אמרה והלכה משם..
"על מה דיברנו?" שאל גיאורג את ליאל
"אני יחכה לכם פה.." אמרה והתיישבה בספסל אחר
"מה קרה לה?.." שאל טום
"היא התרגזה מקודם על זה שעזרתי לה.."
"עזרת במה?" שאל והתיישב
"אני לא חושב שזה נכון שאני יספר לך.." אמר והסתכל עליה
"ליאל בואי דקה.." קרא לה טום
"אממ טום בקשר למקודם.. סליחה לא התכוונתי.." אמרה כשהגיעה
"זה בסדר.. עכשיו תספרי מה קרה לך.." אמר והושיב אותה לידו..
"קרה איפה?.." שאלה
"כשיצאת מהמועדון.."
"אממ נכנסתי למונית, היה נער ונהג.. ו.. ממ.." אמרה והחלה לגמגם..
"היא.. אסור לי לחשוב על דבר כזה.. אבל היא.."
"ראיתי אותה במונית.. נכנסתי במזל ואז ברחנו.." הסביר גיאורג.. ליאל החלה לדמוע מעט..
"היא.." המשיך לומר
"טום..אם לא הייתי מגיע בזמן..אני לא רוצה לחשוב עלזה!"
"מה..?" אמר טום שהיה בהלם ממה שכרגע הוסבר לו
"כמעט נאנסתי!!" אמרה ורצה לבית שלהם..
"רגע.. חכי.." אמר טום וקם ממקומו
"תן לה להירגע.." אמר גיאורג והושיב את טום בחזרה..
ליאל נכנסה לבית וטרקה את הדלת..
"מה קרה?" שאלה סתיו שהייתה בסלון יחד עם ביל..
היא לא ענתה..רק המשיכה לעלות במדרגות..
"מה קרה?" שאל ביל ונגע ביד שלה
"כמעט נאנסתי.. עכשיו תעזבו אותי לבד!" אמרה ורצה לחדר..
ביל וסתיו היו בשוק..
"איפה היא?" שאל טום שנכנס מתנשף
"אהה.. אז אתם יודעים..?" שאל טום
שניהם הנהנו לו בחיוב..
"היא למעלה?" שאל שוב
ושניהם שוב הנהנו לו בחיוב..
הוא רץ מהר למעלה במדרגות ודפק על דלת חדרה
"ליאל..זה אני טום.."
"תפתחי לי בבקשה.." בינתיים גיאורג סתיו וביל עלו למעלה ועמדו מאחוריו..
היא פתחה את הדלת וסגרה אותה כשראתה את כולם..
אך לפני שהספיקה לסגור את הדלת טום דחף את רגלו והדלת לא נסגרה עד הסוף..
"אני כבר יוצא.." אמר לשאר ונכנס..
"ליאל אני ממש מצטער עלזה.. לא ידעתי.."
"זה בסדר רק תפסיקו לעשות מזה עניין.."
"תקשיבי.."
"לא קרה כלום נכון?" שאלה
"אבל יכל לקרות.."
"את עדיין לא מבינה כמה את ברת מזל.."
"אני מבינה אבל אתם עושים מזה פיל.. זה מלחיץ.."
"סליחה.. את יודעת כמה אני אוהב אותך..כמה כולנו.." אמר וחיבק אותה..
"אני מבינה.. אני יודעת.. אתם לא מחדשים לי כלום.." אמרה במן ציניות..
"אנחנו בסדר..?" שאל
"כן.."
"ליל?" נשמע קול מבעד לדלת..
מתח או לא..
תחליטו בעצמכם..
פרק ארוך מהרגיל..!
אוהבת אתכם מלא!!
ועוד משו קטן..
ur eou caL laNu ii
** תסובבו את הראש **
בקיצור: חג פסח כשר ושמח!!
33333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
