אני ממש שמחה שיש לי הרבה תגובות.. לפחות בשבילי אלו הרבה תגובות [: מקווה שתמשיכו להגיב 3>
ממ.. היה לי היום יום ממש טוב! אני ומעייני שמענו כל היום את השיר שטום שר וכמעט בכינו!! הוא פשוט מדהים כל כך! 33>>
הלוואיהלוואיהלוואיהלוואי - אמןאמןאמןאמןאמןאמן [חח עזבו]
מי שזה במקום הראשון בספיישל היא ....
*מעיינוש* - העולם המושלם שלי
מקווה שאת שמחה חחח (:
קריאה מהנה !!! 33>>
מהפרק הקודם:
נשכבתי על המיטה והדלקתי טלוויזיה, פתאום צלצל לי הפלאפון, הסתכלתי לראות מי זה, זה היה ממספר חסוי.
"הלו?" עניתי בהיסוס.
פרק 6
"רעות?" שמעתי קול מוכר בצד השני.
"כן?"
"היי, זאת רוני"
"רוני!!" שמחתי כל כך לשמוע אותה! רוני הייתה החברה הכי טובה שלי לפני שעברתי לתל אביב.
"אני ממש מתגעגעת עלייך!"
"גם אני עלייך! למה התקשרת מחסום??? הפחדת אותי!"
"חח, משו לא בסדר בפלאפון שלי"
"אה.. תתקני אותו"
"מחר אני לוקחת אותו לתיקון" היא צחקה.
"יופי.." חייכתי לעצמי.
דיברתי איתה שעה! היה לנו כל כך הרבה מה לספר, סיפרתי לה על מעיין אוריין וקורל, ועל תומר ועל תמר שאיימה עליי.
"וואי, עברת המון דברים מאז שעברת!"
"כן.." צחקתי.
"טוב רעותי, אמא שלי קוראת לי אני חייבת ללכת."
"אוקיי.. ביי.." ניתקנו את השיחה. הייתי כל כך שמחה לדבר איתה, היא ממש חסרה לי.
"רעותי, בואי לאכול!" אמא צעקה לי מהמטבח.
ירדתי למטה והתיישבתי בשולחן יחד עם עידן האח הקטן שלי ואמא הגישה את אוכל של ארוחת ערב.
ב8 עליתי למעלה, נכנסתי להתקלח ונשכבתי על המיטה וראיתי טלוויזיה עד שנרדמתי.
_
התעוררתי מהשעון המעורר הארור.
הוצאתי מכנס טרנינג תכלת וחולצת בית ספר לבנה. התאפרתי וסידרתי את השיער, נעלתי את האולסטאר שלי וירדתי למטה.
יצאתי מהבית והתחלתי ללכת לכיוון הבית ספר.
_
"בוקר טוב!" חיבקה אותי קורל.
"בוקר.." צחקתי.
"ילדים לשבת" שלומית נכנסה וכולנו התיישבנו במקומות, כל השיעור הסתכלתי על תומר ולא הפסקתי לחשוב עליו, מדי פעם שהוא הסתובב עליי, הזזתי את מבטי.
השיעור נגמר מהר, יצאתי החוצה במהירות לכיוון הלוקרים, פתחתי את הלוקר שלי והוצאתי את הדברים לשיעור מתמטיקה. סגרתי את הלוקר והסתובבתי, תומר עמד מולי.
"מה?" אמרתי במהירות.
"אני צריך לדבר איתך"
"אני לא יכולה, אני ממהרת" הקפתי אותו והתחלתי ללכת, הוא תפס לי ביד ומשך אותי החוצה.
"תומר תקשיב..." התחלתי לדבר אבל הוא מיד משך אותי עליו ונישק אותי...
לא רציתי שזה יגמר לעולם, אהבתי אותו כל כך אהבתי. פתאום שמענו קול מאחורינו.
"את אף פעם לא מקשיבה אה?" הסתובבנו ותמר עמדה שם, עם מישל ונעמה השפוטות שלה.
"תמר..." אמרתי בשקט.
"הזהרתי אותך רעות"
"תמר תתרחקי ממנה" אמר לה תומר בעצבנות.
"את תשלמי על זה.." היא הנידה בראשה מצד לצד והלכה.
תומר הסתובב עליי והתקרב, ישר התרחקתי.
"רעות.." הוא אמר בשקט.
"אני לא יכולה.." אמרתי בעצב והלכתי משם כמה שיותר מהר.
_
הלכתי לבדי הביתה, לא היה לי כוח לאף אחד.
פתאום חבורת נערים התנפלו עליי והרביצו לי, נפלתי והתעלפתי....
מקווה שאהבתם ונשארתם במתח (: תגיבו 3>
עריכה:
כנראה בקרוב עיצוב חדש ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
