קודם כול, הודעה חשובה מאוד!
אני מנסה בכול פרק להודיע לכולם, אבל לא תמיד יוצא לי, ואם מישהו חייב שתהיה לו תזכורת על פרק, שיעשה מנוי אצלי בבלוג, וכול פעם שאני מעדכנת תהיה לו הודעה באימייל :)
הסיפור נגמר בעוד 8 פרקים, יש לי סיפור חדש, אני לא יודעת עד כמה הוא טוב, כשהסיפור הזה יגמר אני אשים את את הפרק הראשון של הסיפור השני, אם יאהבו את הפרק אני המשיך אם לא, אז או שאני לא אפרסם יותר או שאני פשוט אכתוב סיפור חדש [:
קריאה מהנה לכולם ! 3>
מהפרק הקודם:
"תומר, אולי אני אוהבת אותך, אבל אחרי מה שעשית.. אני לא בטוחה שאני אסלח לך אי פעם!"
"רעות, כול פעם שאני רוצה להסביר לך את מתחמקת מחדש!"
"כי אני לא רוצה שתסביר לי, אני ראיתי את מה שראיתי וזה מספיק! תאמין לי." אמרתי בעצבנות.
"מה קורה פה?" שמענו קול מאחורינו, הסתובבנו וזה היה אלון....
פרק 28
"כלום.." חייכתי עליו.
"שמעתי אתכם מתווכחים" אמר והתקרב עליי.
"זה כבר לא משנה.. תומר עמד ללכת, נכון?" אמרתי והסתכלתי עליו.
"מה?.. אה.. כן, כן.. ביי" הוא אמר במהירות והלך.
"על מה התווכחתם?" אלון הסתובב עליי.
"עזוב.." אמרתי ונישקתי אותו.
_
"מאיפה עברת?" מיטל שאלה את תום בזמן שהם בחרו חטיפים לטיול.
"מבאר שבע.." ענה ושם חטיף בסלסלה שלו.
"רחוק" צחקה.
"כן, אבל לא נורא" הוא חייך.
"אתה לא עצוב לעבור?"
"הייתי עצוב, אבל כבר השלמתי עם זה" הוא משך בכתפיו.
"תגיד.. יש לך חברה?" היא שאלה בהיסוס.
"לא.. לך? זאת אומרת.. חבר, יש לך חבר?"
"לא.." היא עיקמה את אפה.
"איך יכול להיות שלבחורה יפה כמוך אין חבר? כנראה כולם עיוורים אצלכם בשכבה" הוא חייך עליה את החיוך הכובש שלו. והיא נמסה מיד.
_
"50 שקל בקשה" המוכרת ביקשה את הכסף. הגשתי לה שטר ושמתי את כל החטיפים בשקיות.
"וואי מה השעה??" שאלתי בלחץ.
"רבע לשבע.. למה?" ענתה אוריין.
"יש לאחותי הופעה בבית ספר! אני חייבת לעוף! ביי" אמרתי הכול במהירות והתחלתי לרוץ במהירות לבית ספר שלה, שהיה במרחק כמה רחובות מהסופר.
פתחתי את דלת האולם ומלא אנשים היפנו עליי את המבט שלהם. התחלתי ללכת בביישנות וחיפשתי את אמא שלי. פתאום ראיתי יד מנופפת לי, זיהיתי אותה מיד והתחלתי ללכת במהירות לכיוונה. עברתי את האנשים שישבו באותה השורה והתיישבתי ליד אמא שלי.
"שלום לכם" המנחה של הערב התחיל לדבר, לא ממש הקשבתי לו למה שהוא אמר. "ועכשיו קבלו את בנות המחול" הוא אמר בקול רם וירד מהבמה.
הכול החשיך והם התחילו...
_
"כל הכבוד! הופעה מדהימה!" חיבקתי את דנה לאחר סיום ההופעה.
"תודה" היא חייכה ונתנה לי נשיקה על הלחי.
"קנית הכול לטיול מחר?" שאלה אותי אמא בזמן שהיא ליטפה את ראשה של דנה.
"כן" השבתי בחיוך.
"יופי, עכשיו בואו הביתה לפני שיתחיל להיות קר" אמרה אמא וכולנו נכנסו לאוטו ונסענו הביתה.
נכנסתי לתוך החדר שלי וארגנתי את כול הדברים למחר.
החלפתי לפיג'מה, נכנסתי מתחת לשמיכה ונרדמתי.
_
"חמודה, יש לך טיול היום, קומי" אמא העירה אותי ויצאה באיטיות מהחדר.
קמתי מהמיטה והלכתי לבחור בגדים, הוצאתי טרנינג בצבע ירוק בהיר וגופייה לבנה. נעלתי נעליים וסידרתי את השיער, התאפרתי בטיפה. לקחתי את הפלאפון ואת התיק ויצאתי מהבית מתקדמת לכיוון בית הספר.
"איזה כיף שארבעתנו בחדר ביחד" אמרה קורל וחייכה.
"נכון! יהיה ממש כיף!" אמרתי.
"ילדים נא לשבת" שלומית נכנסה וכולנו התיישבנו במקומות "בעוד כעשר דקות אני רוצה את כולכם בתחנות, כול כיתה תהיה באוטובוס בנפרד" אמרה ויצאה מהכיתה.
אני, קורל, אוריין ומיטל יצאנו ישר לתחנות, לא היה לנו מה לעשות בכיתה.
האוטובוסים הגיעו, אוריין ומיטל ישבו אחת ליד השניה, קורל ישבה ליד עומר.
"ואיפה אני יושבת?" שאלתי וכולם הצביעו לכיסא שהיה פנוי ליד תומר. גלגלתי עיניים והתיישבתי לידו.
"את לא חייבת לשבת ליידי אם את לא רוצה" הוא אמר לי פתאום.
"אין לי ממש איפה לשבת.."
"טוב.." אמר וחזר להביט בחלון.....
ספוילרים מהפרקים הבאים:
"מעולה, תקשיבי.. היום בלילה.. אני רוצה שתבואי לחצר האחורית.."
"מלחמה!!"
"לאן את יוצאת?"
"תעזוב אותי!" ניסיתי לדחוף אותו ממני, אבל הוא היה הרבה יותר חזק.
"דיי!!"
"הייתי יכולה להסתדר גם בלעדייך"
"אנחנו לא חזרנו, שלא תחשבו"
העיפה את היד שלה לעברו ונתנה לו סטירה
"אתה ותמר ביחד?"
פתאום נשמעה מוזיקה של גיטרה ומישהו התחיל לשיר.
מקווה שאהבתם ! תגיבו המון 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
