לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Stories Of Love



Avatarכינוי: 

גיל: 30

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

פרק 21 + פרו


רוצים לקרוא את 2 הפרקים הכי עצובים, מותחים ומרגשים בסיפור לפני כולם?!?!

אז תתנו לי פרו!!!!DDDD:

ותוכלו לקרוא אותם לפני כולם!

הפרקים הם 33 ו34 !

ספוילרים מהפרקים:

דמעות רבות התחילו להציף את עיניו של תומר.

הוא לא זז, לא אמר דבר.

"לאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!"

"הוא יהיה בסדר, נכון אמא?"

קו ישר.

"מה שלומו?" שאלתי לבסוף.

אז שלוום לכם D:

קריאה מהנה!

מהפרק הקודם

"תגידי, מה עם תומר?" היא שאלה אותי פתאום. הרי היא ואמא שלי הכירו אותו.

"נפרדנו.." אמרתי במהירות והתחלתי ללכת לכיוון החדר שלי, נשכבתי על המיטה והתחלתי לבכות...

פרק 21

פתאום צלצל לי הפלאפון, על המצג היה כתוב 'אלון'.

"היי" אמרתי בקול עצוב קצת.

"מה קורה?" שאל.

"סבבה.."

"תקשיבי, בא לך להיפגש?"

"אוקיי.." אמרתי בהיסוס קל "איפה?"

"בפארק הקרוב.."

"טוב, אני יוצאת, ביי" ניתקתי את הפלאפון והכנסתי אותו לתוך הכיס במכנס, יצאתי מהבית והלכתי לכיוון הפארק, מרחוק ראיתי כבר את אלון.

"היי" חייכתי עליו וחיבקתי אותו. הסתכלתי למטה וראיתי שהוא מחזיק סלסלה.

"מה יש פה?" שאלתי והצבעתי עלייה.

"את תראי" הוא קרץ לי ומשך אותי לכיוון הדשא. הוא פרס שמיכה שהייתה בתוך הסל והתיישבנו עלייה. הוא הניח את הסלסילה לידנו והתחיל להוציא ממנה אוכל.

"לא נכון.." צחקתי.

"תאכלי, ותשתקי" הוא צחק ונתן לי עוגה.

"טעים, אתה הכנת?" שאלתי בפה מלא.

"נראה לך? קנוי" הוא צחק.

"לא חשבתי לעצמי אחרת.." חייכתי.

"יש לך לכלוך"

"איפה?" אמרתי מנסה למצוא את המקום עם הלכלוך.

"אני הוריד לך אותו" הוא חייך והתקדם לעברי, ובלי שהספקתי לקלוט בכלל מה קורה הוא הדביק את השפתיים שלו לשלי לנשיקה ארוכה, ישר עצרתי אותה.

"אלון, אני לא יכולה" אמרתי והשפלתי את מבטי.

"רעות, אני אוהב אותך" הוא התקדם לעברי לנשק אותי שוב, אבל הפעם התרחקתי.

"אני אוהבת עדיין את תומר, זה לא יקרה" אמרתי בקול עצוב והלכתי משם.

_

"מה?! אני לא מאמינה שהתנשקת עם אלון!!" צעקה עליי מיטל.

"תירגעי! ישר הפסקתי את זה.. למרות.." הפסקתי באמצע.

"למרות שמה?"

"הוא יעזור לי לשכוח את תומר ו.." אמרתי והיא ישר קטעה אותי.

"רעות, את לא אוהבת אותו! את אוהבת את תומר!"

"אבל תומר בגד בי! ועוד עם תמר! ואם אני יהיה עם אלון.. אולי זה יעזור לי לשכוח ממנו.." אמרתי בהיסוס.

"תעשי מה שאת רוצה.. זאת ההחלטה שלך.. אני תמיד יהיה לצידך, לא משנה מה" היא חייכה עליי וחיבקה אותי.

"תודה.." חייכתי בחזרה.

"אז מה החלטת?" היא שאלה.

שתקתי לא ידעתי בדיוק מה להגיד, כמה דקות אחרי זה פשוט לקחתי את הפלאפון ויצאתי מהבית בריצה....

מהפרקים הבאים

דפקתי על הדלת ואמא שלו פתחה לי.

"את לא אוהבת את תומר?"

"כן.. היא נפלה בפח, לא יודעת מה מצפה לה.."

"אל תתקרב עליי יותר בחיים!"

"אני לא מאמינה!"

כל כך רציתי לקפוץ עליו ולנשק אותו....

אהבתם ? מקווה D:

אתם מוזמנים להשתתף בספיישלים בבלוג האישי שלי :]

תגיבו 3>

נכתב על ידי , 30/11/2007 13:13  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הכותבת3> ב-1/12/2007 21:47
 



פרק 20 + פרו


רוצים לקרוא את 2 הפרקים הכי עצובים, מותחים ומרגשים בסיפור לפני כולם?!?!

אז תתנו לי פרו!!!!DDDD:

ותוכלו לקרוא אותם לפני כולם!

הפרקים הם 33 ו34 !

ספוילרים מהפרקים:

דמעות רבות התחילו להציף את עיניו של תומר.

הוא לא זז, לא אמר דבר.

"לאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!"

"הוא יהיה בסדר, נכון אמא?"

קו ישר.

"מה שלומו?" שאלתי לבסוף.

ממש בא לי לשים עכשיו פרק (: אני מקווה שזה בסדר חח 3>

טוב אז קריאה מהנה D:

מהפרק הקודם:

"שאף אחת מכן לא תדבר איתו! הוא התנשק עם תמר, אני לא צריכה יותר מזה!" אמרתי בעצבנות והלכתי משם.

התחלתי ללכת מהר, בכלל לא חשבתי לאן אני הולכת, פתאום נתקלתי באלון...

פרק 20

הוא הסתכל עליי.

לא יכולתי יותר ופשוט התחלתי לבכות.

"מה יש לך?" הוא שאל.

"עזוב.." דחפתי אותו מהדרך והתחלתי ללכת. הוא רץ אחריי ותפס אותי.

"אני יודע מה קרה עם תומר ותמר.." אמר.

הסתובבתי עליו.

"יופי לך" אמרתי בציניות.

"אני יודע שלא התחלנו ממש יפה, אבל הייתי מאוד שמח להכיר אותך" פתאום הוא נראה לי מאד נחמד.

הוא הוביל אותי לאחד מהספסלים והתיישבנו עליהם, התחלתי לשפוך בפניו הכול. והוא ניחם אותי, הוא היה ממש חמוד, לא האמנתי שזה אותו האלון שפגשתי בחופש, הוא כנראה השתנה.

פתאום נשמע הצלצול, הלכנו ביחד לכיתה והתיישבנו במקומות שלנו.

כל השיעור תומר הסתכל עליי, אבל אני התעלמתי ממנו.

_

"ראיתי שדיברת עם אלון.." קורל התקדמה לעברי.

"כן.." עניתי.

"איך את מדברת איתו אחרי מה שקרה?"

"הוא השתנה, קורל, הוא ממש ניחם אותי" הגנתי עליו.

"אני לא הייתי מאמינה לו, אבל איך שאת רוצה"

"תודה על העידוד" אמרתי בציניות.

"רעות אני מדברת איתך ברצינות, אני יודעת מה הבן אדם הזה יכול לעשות"

"יופי, אבל אני חושבת שהוא השתנה, ולא אכפת לי מה את חושבת" אמרתי בעצבנות ויצאתי מהכיתה.

"רעות?" שמעתי קול מאחוריי, הסתובבתי וזה היה תומר.

"מה?" אמרתי בעצבנות.

"אני יכול לדבר איתך?"

"לא!" התעצבנתי והתחלתי ללכת.

"למה את לא נותנת לי להסביר לך?!"

"אני לא רוצה את ההסברים שלך תומר! זה נגמר טוב?! נ-ג-מ-ר" אמרתי, והלכתי משם.

_

"התוכנית שלנו הצליחה" חייכה תמר.

"סופסוף! חיכיתי לזה.." אמר אלון.

"תומר הולך להיות שלי בקרוב" היא חייכה זומם.

"ורעות שלי, וכולנו נהיה מרוצים" שניהם היו מרוצים.

_

התיישבתי על אחד מהספסלים ושקעתי במחשבות עצובות, חשבתי שאני הולכת למות, מה אני אעשה עכשיו בלי תומר? אני כל כך אוהבת אותו.. אבל אני חייבת לשכוח ממנו אחרי מה שקרה! חייבת.. פשוט חייבת!

"מה קורה?" אלון התיישב ליידי.

"בסדר.. אתה יודע.." עניתי.

"את יודעת.. לא מתאים לתומר לעשות דבר כזה.." הוא הסתכל עליי.

"אם היית יודע כמה אנשים כבר אמרו לי את זה.." צחקתי צחוק קטן.

"יהיה בסדר" הוא חייך עליי וחיבק אותי.

_

"אמא מה יש לאכול?" שאלתי את אמא שלי כשהגעתי הביתה.

"הכנתי לך צלחת, היא במקרר" ענתה לי. פתחתי את המקרר והוצאתי ממנה את הצלחת שהיה כתוב עליה "רעות", לצד הצלחת שלי שכבה הצלחת של אחותי דנה, הוצאתי גם את לה וחיממתי את של שתינו. הוצאתי את הצלחות מהמיקרו ושמתי על השולחן.

"את שלי גם חיממת?" דנה שאלה אותי כשהגיעה הביתה מהבית ספר.

"כן.." חייכתי והתיישבתי לאכול.

"מחר יש לי הופעה בבית ספר" היא אמרה בהתרגשות ונעצה את המזלג בתפוח האדמה.

"באמת? איזה הופעה?"

"ריקוד" חייכה.

"אני אבוא לראות" חייכתי בחזרה. הרמתי את הצלחת שלי מהשולחן ושמתי אותה בכיור.

"תגידי, מה עם תומר?" היא שאלה אותי פתאום. הרי היא ואמא שלי הכירו אותו.

"נפרדנו.." אמרתי במהירות והתחלתי ללכת לכיוון החדר שלי, נשכבתי על המיטה והתחלתי לבכות...

ספוילרים מהפרקים הבאים:

"תקשיבי, בא לך להיפגש?"

"רעות, אני אוהב אותך"

"אז מה החלטת?"

דפקתי על הדלת ואמא שלו פתחה לי.

פתאום מישהו בא מאחוריי ותפס לי ביד וגרר אותי החוצה.

הוא התקרב עליי ונישק אותי, לא רציתי שזה יגמר לעולם...

הבטחתי פרק ארוך, וגם קיימתי (:

תגיבו 3>

נכתב על ידי , 27/11/2007 20:25  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הכותבת3> ב-2/12/2007 15:21
 



פרק 19 + פרו


רוצים לקרוא את 2 הפרקים הכי עצובים, מותחים ומרגשים בסיפור לפני כולם?!?!

אז תתנו לי פרו!!!!DDDD:

ותוכלו לקרוא אותם לפני כולם!

הפרקים הם 33 ו34 !

ספוילרים מהפרקים:

דמעות רבות התחילו להציף את עיניו של תומר.

הוא לא זז, לא אמר דבר.

"לאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!"

"הוא יהיה בסדר, נכון אמא?"

קו ישר.

"מה שלומו?" שאלתי לבסוף.

קריאה מהנה D:

מהפרק הקודם:

"כמה זמן תומר יכול להיות בשירותים?" שאלתי והוספתי "אני הולכת לבדוק מה איתו" קמתי מהשולחן והתקדמתי לכיוון השירותים.

נכנסתי פנימה, והייתי בשוק!

"מה לעזאזל?!" צעקתי...

פרק 19

תמר נישקה את תומר, כאילו היה שלה.

תומר העיף את תמר ממנו בכוח.

"רעות! זה לא מה שאת חושבת!" הוא אמר בלחץ.

"זה בדיוק מה שאני חושבת!" התעצבנתי ויצאתי מהשירותים, תומר רץ אחריי ותפס לי ביד.

"תעזוב אותי!" דחפתי אותו.

"תני לי להסביר" הוא התחנן.

"לא רוצה את ההסברים שלך!" צעקתי עליו ורצתי לכיוון השולחן, לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהמועדון.

"רעות!" מיטל רצה אחריי.

"מה קרה?" היא שאלה מתנשפת.

"תומר ותמר.. הם..." לא הצלחתי כמעט לדבר "התנשקו בשירותים" אמרתי בעצב.

"מה?!"

"מה שאת שומעת.."

"זה כל כך לא מתאים לתומר! בטוח יש לזה סיבה.. נתת לו להסביר לך?"

"לא, ואני גם לא אתן לו! אני לא צריכה את ההסברים שלו" התעצבנתי.

"את הולכת הביתה?" שאלה, הנהנתי בראשי.

"אני מלווה אותך" היא חייכה. התקדמנו שתינו לעבר הבניין שלי.

עליתי במדרגות ונכנסתי לחדר שלי, נפלתי על המיטה והתחלתי לבכות, עד שנרדמתי.

_

השמש חדרה דרך התריסים והעירה אותי.

העיניים שלי היו אדומות מבכי, לא היה לי חשק לקום. אבל ידעתי שאם אני לא אקום אמא תתעצבן עליי.

קמתי מהמיטה באי חשק והתחלתי להתלבש, סירקתי את השיער שלי התאפרתי טיפה, שלא יראו את העיניים האדומות, נעלי את האולסטאר שלי וירדתי למטה.

לקחתי את התיק והפלאפון ויצאתי מהבית, התחלתי ללכת לבית ספר לאט, כל כך לא רציתי להגיע לשם, לפגוש את תמר עם חיוך ענק על השפתיים בטח, ואת תומר שישר יבוא ויתחנן שאני אסלח לו.

"היי.." מיטל חיבקה אותי כשנכנסתי לכיתה.

חייכתי חיוך קטן והתקדמתי לעבר המקום שלי.

"אתן באות החוצה?" אוריין שאלה.

"כן.. יאללה" חייכה קורל ומשכה אותי החוצה.

התיישבנו על הדשא.

"איך את?" שאלה אותי מיטל.

"לא משו.." השפלתי את ראשי.

"אני לא מאמינה על תומר!" אמרה קורל.

"גם אני.. כל כך לא מתאים לו!" הסכימה איתה אוריין.

"עזבו.. מה שקרה קרה.. אני ותומר לא נחזור.." אמרתי בעצב.

"אני אדבר איתו, אני חייבת לברר את זה" אמרה מיטל.

"שאף אחת מכן לא תדבר איתו! הוא התנשק עם תמר, אני לא צריכה יותר מזה!" אמרתי בעצבנות והלכתי משם.

התחלתי ללכת מהר, בכלל לא חשבתי לאן אני הולכת, פתאום נתקלתי באלון...

ספוילרים מהפרקים הבאים:

"מה יש לך?"

"אני לא רוצה את ההסברים שלך תומר! זה נגמר טוב?! נ-ג-מ-ר"

"מחר יש לי הופעה בבית ספר"

"רעות, אני אוהב אותך"

כמה דקות אחרי זה פשוט לקחתי את הפלאפון ויצאתי מהבית בריצה....

מקווה שאהבתם D: הפרק הבא ארוך. יש למה לצפות [:

תגיבו 3>

נכתב על ידי , 26/11/2007 17:01  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הכותבת3> ב-27/11/2007 16:12
 



לדף הבא
דפים:  

7,236

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכותבת3> אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכותבת3> ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)