איך זה שאני היחידה בין כל האנשים שלא מוצאים את הבנאדם שיעריך? שיחבק,ויזכיר כל יום כמה הוא אוהב אותי וכמה אני חשובה לו.

איך זה שהלב הפצוע שלי לא מודע לבנאדם שאותו הוא אוהב? איך הוא בוגד בי ככה ולא מצביע לי על האדם הזה?

הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה רק לשבת ולחשוב "מה היה אם..?"-וזאת המחשבה הכי נוראית שיכולה להיות למישהו.

אתמול יצאתי עם אנשים חדשים. כשרק אתמול חשבתי שזהו,הלכו חיי החברה שלי.

הם היו נחמדים ויותר בוגרים מהאנשים האלה שאני כל כך "אוהבת".

החלפנו טלפונים ונראה מה יהיה. אני מקווה שזאת התחלה חדשה-כי גם לי מגיע.

WISH ME LUCK.