תחת אור הירח
כעדי מקשטים את גופך,
הזוהר ביופיו,
אגלי פנינה.

מבטך אליו
עת רוח קרירה
נושאת אל על
את להט הלילה
כמחווה לחדירתו
אל עלטתך.

חול זהוב, סביב לאן שלא תביטי
אנו בורחים הרחק מן התסכול
ולוקחים עמנו, עטופים בדמדומים
מונית אל המרחק.

בהגיענו תותירי לאוויר את נעלייך
והצידה תזרקי תיקך
תתיישבי עמי על המחצלת
ונרווה צימאוננו ביין, צבע דם.

יתמזגו שפתי הארגמן
תימוג השמש, עם השכם העלטה
תשכבי, שקטה ומתמסרת
רק מעט בוערת, מבושה.

הבוקר יקיצך, מתוך חצי חלום
תאמרי לי "יקירי, ישנתי כה טוב הלילה"
תיישרי בגדייך
"אל תקום, עלי ללכת בהקדם"

תברחי,
מבלי להיפרד ממני
רק תצייני "אותו מקום, אותה שעה"
אך לא אגיע לפגישה הערב
כי מה שחלקנו, אינו אהבה.

מחווה לשיר מקביל, רוסי ומושלג, שחולק את הבריחה מן התסכול בהתניית אי-האהבה.
http://youtu.be/8fpJ5uNlHtM