זה רק הלב שכואב לך אל תדאגי, זה רק הלב.

נמאס, כמה אפשר?!

הן לא קולטות שאני אוכלת טוב.

מה אכפת להן בכלל מה אני אוכלת, מתי, וכמה?!

"זה בגללו נכון?"

"לא"

אכלתי לפני מה שהוא אמר ואחרי מה שהוא אומר בדיוק אותו דבר.

אני לא שמה עליו.

ממש לא מעניין אותי מה הוא אומר / חושב.

אז אולי אני חושבת פעמיים לפני כל דבר שאני אוכלת, כי פשוט אכפת לי מאיך שאני ניראת.

לא רוצה להשמין.

אני לא בדיאטה, אני ש ו מ ר ת .

"תאכלי, אל תיהיי אנורקסית!" חברה אחת אמרה לשנייה "אל תיהיי כמוהה" הסתכלה עלי.

אני לא.

ונמאס לי שהיא חושבת שאני כן, במיוחד היא.

ועוד חושבת שאני בכוח רוצה שידעו שאני אוכלת " קצת " [ כי הרי זה לא קצת ]..

אם הייתי אנורקסית [ מה שאני לא ] הייתי מסתירה מה שאני אוכלת.

לא אכפת לי שידעו.. כי אני יודעת שאני אוכלת מספיק, אוכלת טוב.

ונמאס לי שכולם חושבים שזה קצת.

גם אמא שואלת כל פעם מהעבודה : " מה אכלת?"

אני יודעת מה הסכנות של אנורקסיה, ואני יודעת שבחיים לא אגיע לזה.

גם אם כולם עושים את זה מדאגה, שיפסיקו.

כאילו שאכפת להן בכלל.. מה קורה איתי. 

* הרגשה מסריחה בזמן האחרון, לא עוברת לי *

אז כתבתי את כל זה בשיעור, כשהכל עוד טרי,רק עכשיו קרה.

יודעת שזאת לא הסיבה היחידה להרגשה המגעילה הזאת.

* יהיה טוב, כי חייב להיות.. לא? *

עכשיו, כמה שעות אח"כ המצב רוח עוד איכשהו השתפר :].

3>.