אז תכננתי על פוסט חזרה מפולין.
יום רביעי חזרתי, יום חמישי הודיעו לי שאמא של ידיד שלי נפטרה.. מסרטן.
פולין כבר כ"כ לא בראש שלי .
הייתי בהלם כשסיפרו לי [ המחנכת שלחה לי הודעה ]..
לא ידעתי בכלל שהיא הייתה חולה.
אני מכירה את הילד הזה מכיתה א' !!
את אמא שלו אני גם מכירה.. שנה שעברה באסיפת הורים ראיתי אותה
והיא זכרה אותי.. התפלאתי האמת .
להלוויה יום שישי לא הלכתי, זה קשה לי מידי.. ידעתי שלא אעמוד בזה .
היום הלכתי לשבעה, לא מזמן חזרתי..
היה כזה עצוב .
כשעלינו במעלית הייתי בחוץ קצת עם חברות, פחדתי להיכנס.
רעדתי .
כשסוף סוף נכנסו, ראיתי את כולם עצובים.. מלא משפחה ובטח חברים..
הלכתי לאיפה שכל הילדים מהשכבה היו, נתתי לו חיבוק ונשיקה "משתתפת בצערך" אמרתי.
הוא סיפר לכולנו איך הכל היה...
התחיל לה מלפני 7 שנים !!!
איך לא שמתי לב ?!
לפני שנה וחצי זה חזר לה [ בפעם השלישית ], היא הרגישה כאבים..
הרופאים נתנו לה משככי כאבים, וככה עבר זמן.. בינתיים הסרטן מתפשט.
עד שהיא אמרה להם שהיא רוצה בדיקה עכשיו!
ורק אז גילו שחזר לה..
עד אז הרופאים אמרו : " אין סיכוי שבפעם השלישית זה יחזור "
אאוךך.. איזה טעויות גורליות יש לרופאים, ה' .
שיבדקו ואז יהיו בטוחים !! איך אפשר להיות בטוחים ללא בדיקות?!
יהי זיכרה ברוך .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
