אתמול בערב מצאתי עצמי יושב על ספה ירוקה, בשעת לילה מאוחרת, ומזיל דמעות תנין
ולמה זה ? כי סוף סוף, אחרי כמעט שלושה חודשים בדירה החדשה, ראיתי שוב את שני חתלתולי יושבים להם צמודים על הספה לידי, ופיץ חתלתולי הבכור שלף את לשונו הארוכה והמחוספסת ומנקה ביסודיות את אחותו הקטנה והמפונקת
ולמה זה כל כך מרגש? כי מאז שאנחנו שם פיץ לא ממש מוצא את מקומו בבית, מיילל בלילות ולא נותן לי לישון, ובעיקר רב עם אחותו ורושף לעברה על כל צעד ושעל
ואתמול סוף סוף יש ניצנים של תקוה שאולי יחזור השלום למשכננו
וזה - יחד עם השטיחים החדשים והמראה ההולך ומשתפר של הבית, זו יופי של סיבה למצב רוח טוב על הבוקר (גם תו החנייה שסוף סוף סידרתי בעיריה הוא סיבה לא רעה למען האמת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
