שוב הסרט הנפלא הזה, שבכל פעם מרגש אותי מחדש.
את התחושות המדהימות שליוו אותי בעקבות הצפייה בו אתמול קשה לי כרגע לשחזר - ניסיתי להעלות אותם על הדף הוירטואלי הזה אתמול אפילו פעמיים, אבל ישרא סירב לקבל את הגיגי משום מה. אנסה קצת בכל זאת...
זה סרט על אהבה גדולה, אהבה כל כך עצומה שדוחפת אדם לתהומות הכי קשים שאני יכול להעלות על דעתי - לרצות למחוק כל זיכרון שקשור לקיומו של האהוב.
וזה סרט על אהבה כל כך גדולה ששורשיה כה עמוקים עד שעל אף הניסיון למחוק כל זכר לה - היא מסרבת להמחק, היא נועצת את שורשיה עמוק באדמה ועמוק בלב.
זה סרט על אומץ של שני בני אדם, שמחליטים לקחת בשתי ידיים את ההזדמנות השנייה שניתנה להם, וללכת בעקבות הלב שלהם, למרות שניתנה להם ההזדמנות הנדירה להציץ על מערכת היחסים שלהם בדיעבד ולראות אותה על כל קשייה. אומרים שכל מערכת יחסים היא לקום כל בוקר ולבחור מחדש בבן/בת הזוג שלנו, אבל הסרט הזה באמת באמת נותן לשניים את האפשרות לבחור מחדש - והאומץ לבחור מחדש הוא בעיני מדהים.
הסרט הזה גורם לי לתהות האם אהבה כזו גדולה תיתכן בעולם הקר הזה שלנו. האם יש כזו אהבה שמסוגלת לקחת אותנו למקומות קיצוניים כאלה, או שהיא קיימת רק באגדות או במוחם הקודח של תסריטאים הוליוודיים רומנטיים במיוחד.
הסרט הזה גורם לי לקנא באנשים שיש להם אהבה כזו גדולה, שלוקחת אותם כל כך רחוק.
הוא גורם לי לתהות, לרצות, לקוות - שיום אחד גם לי תהיה אהבה כזו גדולה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
