הייתי רוצה לשכב על המיטה הזאת עם הפנים לקופסאת הפח הצבעונית המצחיקה שניצבת לה על השולחן,

עדה לכל שעבר כאן.

עדה לאהבה, לכמיהה, לתשוקה, להשתוקקות.

הייתי רוצה לדמיין אותך אוחז בי ומחבק אותי מאחורה, וככה עם הידיים שלך מסביבי מנשק אותי בעדינות ולוחש לי כמה אתה אוהב.

אני כמעט יכולה להרגיש אותך, לראות אותך עוצם עיניים ומתמכר למגע, כמעט יכולה להרגיש את המרקם של השיער הזה שלך שאני אוהבת, גם כשאתה רחוק, גם כששנינו תלויים כל כך במודרניזציה, בכבישים ובתחבורה הציבורית והלא ציבורית,

האהבה שלנו לא תלויה בשום דבר

רק אהבתנו, שתרחש ותגעש ותרעש

ותוואש

תפרוש כנפיים ואף פעם לא תיכלה בשמש,

תעביר חוטי זהב בין כל המילים היפות הללו, ולעולם לא תפסיק להיות.

אני רק רוצה את הריח שלך, את טעם שפתייך ומרקם ידייך בתוך קופסאת גפרורים קטנה,

שתמיד תהיה לי את המנה היומית שלי, כשאתה רחוק, כשאתה מחפש אותי מבלי לדעת שאני

תמיד לצידך

בטוב וברע.

The whispers in the morning
Of lovers sleeping tight
Are rolling by like thunder now
As I look in your eyes

I hold on to your body
And feel each move you make
Your voice is warm and tender
A love that I could not forsake