עיר מקלט

לפעמים אני מרגישה שאם היה לי אומץ הייתי אומרת לך שהגיע הזמן שכל אחד ילך לדרכו וימשיך בחייו.

 כל שיחה שלנו, כל פגישה מזכירה לי למה אנחנו עדין ביחד, כמה אתה מקסים, נותן, תורם לי, כמה כייף לנו ביחד, איך אני צומחת ומתקדמת, איך הקשר הזה עושה לשנינו רק טוב.

 ואז אני יודעת שאם היה לי באמת אומץ הייתי מבקשת ממך שתעשה לי ילד.