עיר מקלט

אזהרה – פוסט זה מכיל תוכן מיני בוטה. אם הינך מתחת לגיל 18 או בעל/ת רגישות אפשרית לתכנים כאלה הנך מתבקש/ת שלא להמשיך בקריאה.

 סיפור שהיה באמת...

הצלצול הגואל הגיע ואני מיהרתי לחדר המורים. האויר היה חם ולח, ואני הייתי חייבת כבר להיפטר מהשמלה הדביקה שלבשתי. החדר היה ריק וניצלתי את ההזדמנות להתפשטות זריזה. העפתי מבטים לכל הצדדים, וידאתי שאין נפש חיה באופק והופ – השמלה כבר מעל הראש. ואז, כמו שאני עומדת ככה פשוטת איברים עם הידיים למעלה והראש מציץ מהשמלה – ראיתי אותו עומד בדלת. מרוב מבוכה קפאתי במקום, כמו איילה שהאירו עליה באמצע הלילה מפנסי מכונית, אבל שלא כהרגלי, המשכתי לנעוץ בו מבט חודר, לא מבוייש בכלל.

והוא עדיין עמד שם ושתק, מבטו סוקר את גופי, מלמעלה למטה, מביט באדישות על שדיי הזקורים והפטמות שברגע הפכו לאבן, ואז ממשיך למטה ועיניו ננעצות באגן שלי, במבט חסר בושה וקצת משועשע. הרגשתי איך עיניו חודרות מבעד לתחתונים הסקסיים השקופים שקניתי רק אתמול, והמחשבה על עצמי עומדת מולו בערווה חשופה העבירה רטט מחשמל בין רגליי. יכולתי להרגיש את הרטיבות הבלתי נמנעת ואת הלהבה שמתחילה להשתולל בין רגליי, אבל לזוז ממקומי עדיין לא הצלחתי.

ואז הוא התחיל להתקרב אליי, בצעד בוטח, ולא נראה היה שאכפת לו שהחדר פתוח וכל רגע יכול מישהו להיכנס. הוא החדיר את ידו לתחתונים שלי, מקדימה, מלטף או שמא לופת את השער המקורזל והרטוב שלי, ואז הנמיך עוד קצת את היד והניח את כל חמשת אצבעותיו (המדהימות) על שפתיי, בלחיצה מיומנת שגרמה לי להחניק יבבת עונג חנוקה. כשהוא ממשיך ללפות אותי עם יד אחת בין רגליי, נעמד מאחוריי ועם היד השנייה קרע ממני את התחתונים והחדיר גם אותה מאחורה כשאחיזתו מכופפת אותי קדימה ומפסקת קלות את הישבן שלי. לא יכולתי יותר.

(המשך יבוא, אולי)