עיר מקלט

רק בגיל 18 גיליתי שכולם יודעים מה זה חוץ ממני. וכבר לא הייתי בתולה אז.

התחלתי לתחקר את כל מי שהיה סביבי – בעיקר חברות טובות ואת אחותי. איך עושים את זה, איך זה מרגיש, מה אני מפספסת. התחיל להצטבר בי כעס כלפי החבר הראשון, שהיה גדול ממני בשמונה שנים, שלא עניין אותו שגם לי זה יקרה.

אני זוכרת שניסיתי באמבטיה של ההורים עם זרם חזק. זה היה נעים, אבל לא קרה שום דבר מיוחד. אחר-כך למדתי לזייף עם גברים.

כשקצת גדלתי למדתי להנות מסקס. אני מאוד מאוד אוהבת. את המגע, את הריח, את הזין הזקוף, את הנרתיק שלי שתופח. אני נרטבת בשניות ונענית במהירות. כשהיו לי חברים היה כמעט כל יום סקס. מקדימה, מאחורה, בכפיות, איך שלא תרצו. אני ממש אוהבת את זה.

היום אני חושבת שאני יודעת להגיע לאורגזמה. אבל אני לא בטוחה במאה אחוז שזו האורגזמה שכולם מדברים עליה. אני מתחרפנת מבנות שמספרות על זה כאילו זה כלום. גם אני מדברת ככה. אני בכלל גומרת סדרתית... כמה פעמים, אחת אחרי השניה!  אבל אולי זה לא סדרתי בכלל אלא מן חוסר סיפוק שדורש עוד ועוד. לא יודעת - יכול להיות שמה שאני מרגישה זה מה שיש. אבל אני אף פעם לא בטוחה שזה באמת היה זה.

היום אוננתי עם הויברטור הקטן והכסוף שלי. אני לא מאוננת הרבה. זקוקה למגע אמיתי של גבר כדי להתחיל בכלל להתרגש. אבל הויברטור עשה את הפעולה וגרם לי להתפתל חזק ואפילו לגנוח בתענוג. להגיד לכם שגמרתי מזה? המתבונן מבחוץ יגיד שברור. אבל אני - אני לא מוכנה להשבע!