עיר מקלט

חלמתי שהלכתי לשאמאנית שתגיד לי מה לא בסדר. לפני כן בחיים האמיתיים הלכתי לישון בתחושה שאולי אני בהריון. השאמאנית אמרה לי לעמוד מולה. היא נראתה מזרחית מהג'דעיות שמנהלות כל מקום רציני, דומה למישהי שהיתה בוסית שלי. היא הסתכלה עלי ואיבדתי את האיזון ואת תחושת ההווה. המבט שלי נפל למטה והראש התחיל לעקוב אחרי המבט לאט לאט עד שהגיע לגובה הפנלים. הוא שם נשאר והרגליים שלי מאחורה התנתקו מהרצפה ועלו לאט לאט לגובה הראש. מולה עמדתי הפוכה. הייתי מאושרת. היא הלכה פתאם ונפלתי. הוא הרים אותי וניסינו להבין מה לא בסדר. חיפשנו בשולחן בין הפתקים ומצאנו את הקבלה שלנו: "נוזלית הגיעה לפגישה כדי למסור לי את שמו האמיתי של ראש השבט האצטקי". הרגשתי מרומה. כל ההתרגשות הזאת, היופי והכוח - בשביל מה?