עיר מקלט

אני זוכרת שכשהייתי קטנה,הייתי עומדת על הרגליים של אבא שלי

והוא רקד וחשבתי שגם אני.

בסוף היום,כשניסיתי לחזור על הצעדים,לא זכרתי אותם,לא באמת למדתי לרקוד.

אני זוכרת שכשהוספתי להיות קטנה,איש רע רצה להרקיד אותי.

והוא רקד אותי,והרגשתי שאני לא אוהבת לרקוד.

בסוף היום,לא ניסיתי לחזור על הצעדים,לא רציתי לזכור אותם,למדתי ריקוד משונה.

אני זוכרת שכשגדלתי נשארתי קטנה שהרקידו אותה.

והתחלתי להרקיד אותו,את ההוא ועוד כמה.

בסוף היום,צעדתי צעד,מעד  ופרט לי אף אחד לא נשאר לסוף הריקוד הזה. 

ואז אתה.

רצית ללמד אותי לרקוד.

אמרתי לך שאני רקדנית גרועה,אני נוטשת בני זוג באמצע רחבת הריקודים.

ואתה?

אתה כתבת לי שיר כדי שאוכל לרקוד ריקוד שאף אחד לא מכיר,כזה שאף פעם לא רקדתי.

זה כואב מדי,אמרתי.אולי עוד קצת פיזיותרפיה קודם?

אבל אתה התעקשת,וכתבת עוד ועוד והשתכנעתי להזמין נעליים חדשות,כאלו שיהיו נוחות.

-זה המשיך לכאוב,אולי עוד הרבה פיזיותרפיה קודם לך,חשבתי.

לכל אורך הריקוד אתה הבנת אך סירבת לקבל,באהבה ביקשת שאוסיף עוד שעות אימון.

בינתיים המשכתי להתאמן,להתאמן בריקוד על אף הפצעים בכפות הרגליים והשברים.

לקראת סוף הריקוד לא יכולתי לפסוע עוד צעד. זה היה מוקדם מדי.

זרקת עלי את כדור הדיסקו,לא יכולתי לפגוע בך בחזרה. 

ואולי,אולי אהבת.

ואולי,אולי לא התכוונת לשים לי רגל כל הדרך למרפאה.

אבל הצילום הראה על שבר נוסף.

כל כך רציתי לרקוד איתך,רציתי לרקוד איתך את כל התנועות שלא למדתי

רציתי שתרקיד ממני את כל התנועות שלימדו אותי,

שתרקיד ממני את כל הכוריאוגרפיה שאנסה אותי. 

אבל לא יכולתי לפסוע עוד צעד.

את הריקוד הזה אני רוקדת לבד,לא ארקוד איתך עד שלא אלמד.

וכשאלמד?

אני אולי כבר ארקוד הלאה,כי לא הבנתי את כדור הדיסקו.

אני אוהבת אותך מסטודיו בלי תנועה,לא נעים.

אני אוהבת אותך מסטודיו בלי מראה,לא מתראים.