עיר מקלט

כשהסרט מתחיל אני כולי מתרגשת, עוד לפני שרואים עור חשוף, כשהוא מסיט את התחתונים שלה, זה תמיד חוטיני, אני מרגישה את זה בא. בחדירה אני כבר באורגזמה השנייה, אני גומרת תוך שניות, זה לא משנה אם אני עושה את זה עם האצבעות או עם מכשיר העיסוי הקטן התלת ראשי הזה שהוא נתן לי במתנה כדי שאם יכאב לי הגב כשהוא יהיה במילואים יהיה משהו שיעזור לי. אני גומרת מהסרטים האלה כמו שאני אף פעם לא גומרת איתו. ואני עדיין מתעקשת, בחיים שלי, לומר לו שזה מגעיל אותי, שזו תעשייה שמנצלת נשים.

את ההתנגדות המוסרנית שלי אני מעזה לבטא בקול אבל בלב חושבת שהסרט הכי טוב שראיתי הוא זה שבו הבלונדינית המנותחת שוכבת עם ארבעה גברים שחורים, שלכל אחד מהם יש איבר ענקי, כזה שאף פעם לא ראיתי במציאות. כשאני אומרת שוכבת אני מתכוונת לזה שאחד הגברים שוכב על הגב, היא יושבת עליו והוא חודר אליה, גבר אחר מכופף אותה וחודר לה לישבן, גבר שלישי דוחף את איברו לפיה עד שהיא נחנקת וגבר רביעי מקבל ממנה עבודת יד. 

הכי גרוע שכולם בזים לה כל הסרטון, עשרים וכמה דקות שהם צוחקים עליה: "תראה איך השדיים שלה זזים" כשאחד מהם מזיז את ראשה בפראות כשהיא יורדת לו, "היא ממש נחנקת" הם מגחכים, "אוה, תתכונני לזה" הם לועגים בפרצופה כשהם מתכוננים לחדירה כפולה ואחד הגברים, זה עם האיבר המפלצתי ביותר, חודר לה לישבן באבחה אחת ומניע את אגנו בחוזקה ובמהירות. כשבחיים שלי, עם הגבר הכי עדין שלי, והאיבר הצנוע שלו, זה כאב גם כשהוא עשה את זה לאט, בזהירות ובהתחשבות ושאל אותי אם זה בסדר, אם זה כואב לי, לא נתן לי לרגע להרגיש רע.

אני חושבת על הסרטון ההוא כשאני שוכבת לידו והוא ישן ואני לא רוצה להעיר אותו. אני גומרת עם עצמי ברגע כשאני מדמיינת אותם חודרים בתורות לישבן שלה ומיד אחר כך דוחפים אותו לפה שלה. את החור הפעור של הישבן שלה, ממתין לאיבר העצום הבא שיחדור בזמן שהיא נחנקת מהאיבר הקודם שחדר אליו. את הפנים שלה מתכסות בזרע, הטיפה המכסה את העפעף שלה, הזרם הניתז על שיער הפלטינה המנופח. אני מתביישת. אני לא יודעת ממה יותר, מהעובדה שזה גורם לי הנאה או מכך שאני מסתירה את זה. וככל שאני מתביישת ככה אני נהנית יותר