לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

עיר מקלט


כל מה שרצית לכתוב/לצייר/לצלם ולא מצאת מקום מתאים - אפשר לשלוח לי במייל או,לקבל ממני סיסמא ולשים ישירות בבלוג. נא לשמור על 12 שעות מסך לפחות בין הפוסטים, או לקבל אישור מכותב הפוסט הקודם לדחיקתו מהחזית


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2009


אני רוצה אותך

לא היום

(באמת אין לי זמן).

הוא מרים אותי ולוקח אותי לפה ולשם מטייל איתי ברחבי החדר הפצפון שלי. אני בלי חלק עליון ומי שרוצה יכול לראות כי הדלת של המרפסת פתוחה "הדלת" אני אומרת לו והוא מטייל איתי אל דלת הכניסה ונועל אותה ואז הישר לסולם הגלריה שנמצאת ממש ליד המרפסת בדרך אני מורידה את הקרוקס הירוקות – מה קשור קרוקס לסקס

"לא...המרפסת" טוב כמה אפשר לתפעל אותו תוך כדי, אז תוך כדי אני זאת שסוגרת את הווילון למרות שהמשקפות בטח התבייתו כבר על החלק העליון החשוף שלי, ושלו

אני רוצה אותך הוא אומר ומעלה אותי שלב בסולם ומצמיד אותי אליו ואני קולטת שהוא רוצה לעלות לגלריה, הייתי רוצה, הייתי עושה אבל באמת אין לי זמן ולחכות גם לא נורא

לא היום

הוא מנסה להוריד לי את הטריינינג השחור

לא

הוא מחזיר אותי לספה ורוצה להוציא אותו. יש לו תחתונים תכולות מצחיקות

לא. לא יהיו פה בולבולים עד הפרזנטציה! אני אומרת משום מה בקול. הוא משכיב אותי על הספה הנמוכה היחידה שיש כאן – דו מושבית – זה פאקן בית לגמדים ופותח את החגורה

לא....אני אומרת אבל ממש רוצה לראות אבל זה קצת יותר מידי, בכל זאת לא ראיתי אותו שנתיים שלוש, את הילד הזה שצעיר ממני בחמש שנים, מי סופר קטע כל כך לא משמעותי, אפילו לא מבחינת סקס ולא משום בחינה אחרת מה פתאום הוא התקשר, אולי אלוהים שמע ומתחיל לתת לי חלק מהבקשות – כן, אם לא מישהו אמיתי אז לפחות קצת סקס עד אז בלי להצטרך לצאת מהבית ועוד שבאים לבשל לי יומיים לפני ההגשה, ועוד חתיך שכמוהו ומה פתאום שאני אראה לו עכשיו תזין רבע שעה קודם עוד היינו עם שניצלים בפה מקשקשים מסביב.

אני עושה כמו בסרטי אימה שמכסים את העיניים אבל משאירים חור להציץ ומצייצת עוד כמה לאווים לא משכנעים והראש מציץ והוא גאד דאם יפה אם לא היו לי עכבות הייתי ישר מכניסה אותו לפה אבל לא, לא היום כשאני כל כך לחוצה, לא רוצה לעשות ולשלוח אותו, אני ארוויח ביושר את הקאדלינג שלי אחרי זה, לא איכפת לי ששנינו יודעים בדיוק בשביל מה הוא בא ושכשהוא אומר שהוא התגעגע אלי זה בעצם אומר שהוא סתם עבר על רשימת אנשי הקשר שלו ובמקרה נתקל בי.

והוא יושב על הספה ואני עליו ותכלס אחד הדברים שהכי עושים לי את זה זה פשוט חיכוך פנים אל פנים, דאם הפנים שלי הם איבר מיני מסתבר והוא תופס אותו ומתחיל להביא לעצמו ביד כשאני עליו, אני לא ממש עושה משהו והא מתחיל יותר במרץ, זה מוזר קצת להסתכל על זה

תרטיבי לי אותו

זה קצת יותר מידי אינטימי בשבילי אבל שיהיה. הוא קצת רועד

זה ישפריץ עליך הוא אומר ואני מכסה עם היד וגם הוא. הוא שואל אם זה מגעיל אותי ואני אומרת שמה פתאום והרעידות גוברות ובסוף הוא גומר ועל פניו נמסכת ארשת כלשהיא, שלא ראיתי קודם, של ילד, שאולי מרגיש שהוא עשה משהו לא בסדר, אבל גם קצת גבר, מהולה בשמחה, מהולה בעצב מהולה אולי אפילו בקצת אהבה, מהולה בתלות, מהולה בהפתעה, מהולה ביגון עמוק.

נכתב על ידי , 22/11/2009 16:50  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קרוקס ב-22/11/2009 18:18
 



Tomorrow, Maybe tomorrow


 

עוד מספר שעות, המחוג יתחלף ועוד שנה מחיי תוותר מאחור

הרגשנות הזו אללי, חזקה ממני השנה, ביקשתי הפעם אלוהי להותיר את האהבה הגדולה שלי מאחור, לא לראות, לא להרגיש יותר כלפיו, למחוק את כל מה שהיה ביננו לתמיד.

הלוואי והיה טקס כזה למחוק, אני יודעת שהוא תמיד ישאר בחיי וזה כל כך כואב לי הפעם.

כל המילים שאני רוצה לומר לו ישארו חתומות בליבי לנצח

כל הרגשות

התחושות

הארועים

הראיות

 

הדברים שאנו רואים אחד בעיניים של השני ובעיניים שלנו, את העולם הזה, את העולם הבא, את כל החלקים מהשלם.

 

אני יודעת שאתה מתרחק ממני, פתאום אני מבינה שהתרחקת ממני כי זה היה כבר יותר מידי, כי הבנת שחצינו את הגבולות שלנו של שנינו ושל כל אחד מאיתנו בנפרד.

 

הלילה ההוא היה אסור.

 

אני יודעת, מרגישה שאתה מתרחק וזה כואב לי כל כך, מרגישה שמישהו כרת לי חלק מהלב, ואני יודעת שאתה עושה את זה למעני בגלל שאתה אוהב אותי ובגלל שמעולם לא אמרת לי, לא אמרת לי מאומה, רק העיניים הגדולות שלך תמיד דיברו אלי, באפילה, ללא מילים.

 

אני חושבת עליך כל יום מימות השבוע, בכל רגע אתה איתי, אני חשה אותך כשאתה קרוב אלי וכשאתה רחוק ממני זה שורף לי בנשמה.

 

כשהיא חוזרת ואין לה אפילו מילה ממך למסור לי זה כואב לי, מה אני מצפה ? למה אני מצפה עדיין אחרי כל השנים הללו ? אחרי שאני מכירה אותך יותר טוב מכולם, למה אני מצפה עדיין ?

 

מחר היום הולדת שלי - התזכור ?

נכתב על ידי , 21/11/2009 21:02  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ. ב-22/11/2009 21:25
 



בעיות של שבעים


אני רוצה להתוודות על משהו. לא על מאהב. לא על סמים. לא על דיכאון. לא על סטייה מינית מרגשת.

לא. להיפך. מכל הבחינות האלה, טוב תודה.

משפחה בסדר, דירה בסדר, במקום טוב, עיר נעימה, עבודה קרוב לבית, אפילו מעניינת, אבל כשהיא נגמרת, בשעות שאחרי העבודה, בחופשים וסופי שבוע, ריק לי.

יושבים בבית, מזיזים את הוילון רואים אנשים למטה,

אבל אין בשביל מה לצאת. בעיקר אין עם מי.

יש, כמובן אנחנו שנינו, אבל אם רוצים חברים, חבורה, בילוי, אז זה אין.

פעם היו. היו לי, היו לו, היו לנו, אבל הקשרים התרחקו ולא נוצרו חדשים במקומם. לפעמים ככה מכירים מישהו, מזמינים, מתארחים, אבל זה לא נתפס. לא נדבק.

ובא יום שישי, ורצים לצאת, לבלות, לעשות משהו ולא יודעים מה.


כולם מספרים כמה אין להם כח לעבוד, כמה הם מחכים לחופש, איזה חיים משוגעים הם עושים בחופש.

אני לא מכירה אנשים שמודים שאין להם כל כך בשביל מה לצאת לחופש.

בעיה קטנה, נכון?

כמו לעמוד מול מקרר מלא, ולחשוב – נו מה אני אוכל. בא לי משהו טעים.

בעיות של שבעים, אה?


נכתב על ידי , 6/11/2009 22:44  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של רון ב-8/11/2009 09:38
 





Avatarכינוי: 

תמונה




33,179

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להחירות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על החירות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)