Your life will never be the same on your mother's eyes...

וכן שוב אותה תחושה מוכרת, אולי בעצם- בלתי נשכחת... =//

למה? או יותר נכון- איך? איך אני תמיד מגיעה למצבים כאלו?.

ואולי בכלל כל זה בגללי?.

אולי אני לא יודעת למצוא את החיובי שבדברים.

ואולי לא לכל דבר יש צד חיובי?.

בעעע...

נהיה ביחד. נצא לכנס. תהיה שביתה. יהיה בסדר.

במקום כל נקודה בשורה למעלה ^ אני צריכה לשים סימן שאלה אחד  ג ד ו ל.

אי וודאות.

הידיעה שלא משנה מה תעשה תפגע או תיפגע.

ריקנות

בלבול

תסכול.

-חג משמין שמח-

ומי שתוהה לגבי הפיצול- הבטחתי לעצמי שבכל פוסט תהיה לפחות טיפה אחת של אופטימיות...