אז...עכשיו כשהכל נגמר, יש תחושה גדולה של ריקנות, 

העפרונות, הסרגלים, המחשבים והדפים, כולם רדומים...

נדמה שזמן עבודה אינטנסיבי וקשה של חצי שנה חלף והתבזבז,

כאשר רגע השיא,הפיסגה,התהילה, היה כ"כ קצר, ככה שבלי

ששמתי לב בכלל הכל התאדה באוויר.

אני חושב שאני מתכוון להתגעגע לתקופה הזאת, היה לי העונג להכיר הרבה אנשים ואת עצמי בניהם. הספקתי הרבה דברים בזמן לימודים של שנה וחצי , התגבשתי עם עצמי באותה תקופה למדתי כל מיני דברים ,אם קשורים ללילמודים ואם לא, שיוכלו לעזור לי בחיים ובכלל. אני כבר לא אותו בנאדם שהיייתי עד אותו רגע, ויש לי עוד הרבה מה ללמוד. 

ועכשיו אני רק צריך לחכות לגיוס שהולך ,מתקרב ובא , ולחכות עד לפעם הבאה שאוכל להציג את עצמי ואת היכולות החדשות שרכשתי בפני אנשים חדשים.יש בי ציפייה גדולה לתקופה חדשה בלי שום יכולת מודעות למה שעתיד לקרות, למרות שאני לפעמים לא בעד שינויים.

קצת עצוב שהסתיים , אבל שמח שפותחים דף חדש.

ולסיום,

שולחן השרטוט שננטש לטובת הצבא...