motivate your anger to make them all realize

כמה זה נראה קל, כל אחד מסוגל

לדבר על הכל, לפרוק את העול

לפתוח, בלי חשש לשבור

ככה זה קשה, הלכה למעשה

אז אני שותק, מקשיב

מפנים בתוכי דבר או שניים

מביט אל השמיים

כמה זה קשה, לפחות כך זה נדמה

ללכת על הידיים, חמישה מטרים אולי כפליים

את זה אני יכול, לעשות בלי ליפול

וגם אם אפול, אפשר להתחיל מחדש הכל

ואת מסוגלת להכל

לגרום לזמר לאבד את הקול

למשורר לכתוב בחוסר היגיון

אז רגע לפני שנשקע בחול

תרשי לי לשאול

האם אני יכול לאהוב אותך?

ש.ג

כבר הרבה זמן שלא כתבתי משהו בעל משמעות, שוב.

זו התקופה הלחוצה והכל מציף.

הכל מתקיף, מטריף.

וזה לא רק הלימודים,

יש מילואים, חברים, עבודה וכמו תמיד תקווה לאהבה.

לפעמים אני פשוט רוצה לעצור.

את הרכבת הזו לבלום,

רגע לפני הנפילה התהום.

אבל זה לא נראה אפשרי,

לפחות מנקודת המבט שלי

והמילים נאבדות, אך לא המחשבות

הכל מתחיל להיות לחוץ

ואני לא אחד שבוכה כלפי חוץ

אלף ואחת מחשבות

מתרוצצות ומציפות

אז ממה הכל נובע,

ולמה אני מרגיש שאני טובע

כי הכל עלי משפיע

ובעיקר אני לא יודע

מלבד לחשוב שיהיה טוב

שהכל בר חלוף

והלחץ מתישהו יעזוב

ויהיה עוד מרווח נשימה

אוכל לחייך קצת יותר בבטחה

אז מה זה שאותי אוכל

טוב, אני לא אחד שמרבה לדבר

אבל צריך ללמוד מעט לשחרר

אז עד חלוף הזעם

כשיחלוף הברק וקול הרעם

אני לוקח נשימה עמוקה

ומתכונן לבוא הסערה

ש.ג