בא לי במבה ( או קרמבו )

בית ספר הוא מין כלי שטני שכזה שכל יעודו הוא להביא תלמידים לסף התאבדות- זה מה שהייתי אומרת לפני שנה או שנתיים, עכשיו התבגרתי...

עכשיו אני אומרת " בית ספר זה מקום מאוד מטומטם שהתדרדר עם השנים לרמה של פיגור מוחלט"

ולמה אני טורחת בכלל לדבר על זה כשבדרך כלל אני פשוט מתעלמת לחלוטין מהעובדה שיש לי חלק במערכת הזו?

בגלל שקמתי היום בבוקר בשש ורבע בשביל החרא המזויין הזה!!!!!!!!

בגלל שכולם כמעט בפולין הם עשו איזה מערכת שעות אלטרנטיבית כזאת בשבילנו, כמובן שרוב האנשים הבריזו אבל אני, שתקלטו אני (!), הגעתי ואז אחרי השעתיים החופשיות של מתמטיקה שתמיד יש לי הם אומרים שגם את השעתיים מקרא אין

 ז"א אין שיעורים היום בכלל!!!!

שש שעות חופשיות!!!

אני הולכת לקחת עוזי ולירות בכולם עד שהם יכנעו ויחזרו לאבא שטן!!!

סליחה שאני מעוצבנת אני פשוט באמת ובתמים חושבת שזה קצת מוגזם להעיר לפני שהשמש עולה כדי לבוא ליום שכולו שעות חופשיות....

בקיצור, כמובן שלא נשארתי וקראתי לאבא שלי שיקח אותי הביתה כבר בשעה השלישית, והוא כמובן בא ומאז אני רק ישנה ואוכלת...

אחחח החיים הטובים :)

חוץ מזה אם כבר מדברים על השטן אז המחשב שלי הוא אדולף היטלר...

אל תשאלו אותי איך עליתי על זה, אתמול בערב חשבתי על זה והיה לי הסבר נורא הגיוני למה הוא צורר העם היהודי אבל זה פשוט נשכח באיזשהו שלב אז פשוט תצטרכו להאמין לי...

ושהחתול שלי הוא סטאלין אבל לזה יש הסבר מאוד פשוט- יש לו שפם...

היי ! כמעט לא דיברתי על נאציזם בפוסט הזה חוץ מאדולף היטלר והשטן, צריך למחוא לי כפיים.

אולי לבלוג הזה יש סיכוי אחרי הכל...

או שלא

רוב הסיכויים שאני ישכח ממנו עוד יומיים ולעולם לא יראה אותו שוב והוא יהיה באזור המוצל של המחשב ( בית קברות לבלוגים אתם יודעים).

ואם מדברים על בית קברות אני ממש מתגעגעת לראות את מלך האריות שהקשר היחידי בין שתי חלקי המשפט הזה שהם חרוזים... אההה, ובית קברות לפילים שמזה התחלתי בעצם...

נראה לי שכדי מאוד שאני יפסיק לכתוב

להתראות

חזרתי הביתה מסבתא, לא שזה משנה משהו גם כאן אני רק אוכלת רואה טלוויזיה (אם אבא לא תפס לי אותה קודם וכפי שאתם רואים הוא תפס) ומשחקת במחשב.

בחיים שלי לא חשבתי שאני כל כך יתגעגע לחברת אנשים ( ולא, משפחה זה לא אנשים, במיוחד שכל אחד מחובר למכשיר חשמלי אחר, אתם יודעים, טלוויזיה מחשב מיקרוגל).

שמעתי שהולכת להיות הופעה של הטוקיו הוטל בארץ ושהם גרמנים ( אני חושבת, אני לא כל כך מתעמקת ברזי להקות הבנים), זה נורא מצחיק כי באמת חשבתי שהם יפסיקו לנסות להשמיד אותנו אחרי כל הפירסום הגרוע שהם קיבלו במלחמת העולם השנייה אבל תמיד יש הפתעות בחיים :)

כשראיתי פעם ראשונה את הקליפ הייתה לי התלבטות קשה בהתחלה ולא בשאלה אם הם טובים או לא ( זה קצת ברור מאליו) אלא האם הסולן הוא בן או בת ( או שתיהם, לא שללתי אף אפשרות).

בהתחלה כמובן הסתכלתי במקום שהכי הגיוני להסתכל...

בפרצוף.

אבל גם זה לא היה חד משמעי, הורדתי את המבט ועם המעיל המוזר הזה ובוא נודה באמת- גיי לחלוטין שהוא לבש לא ממש היה אפשר לראות אם יש לו איזשהו חזה ואז כמו כל בחורה פולנייה טובה הסתכלתי בין הרגליים שלו קימטתי את האף ושחררתי מין נחרת בוז כזאת ( מה אני יכולה לעשות זה בגנים) ואז באמת הסתכלתי ועדיין לא היה ברור מה זה לעזאזל היצור הזה שעומד לפני...

בקיצור ויתרתי ורק לא מזמן שניכנסתי לבלוג אקראי  , אל תשפטו אותי היה לי מאוד מאוד משעמם, גיליתי שחבורת בנות בטווח גילאים 12-14 אומרות " גונתר, תעשה לי ילד " ( או הנס או יוהן או אדולף או שם גרמני כולשהו) ואז הבנתי שהוא כנראה מהמין הגברי.

 מסקנה: לא לראות MTV !!!!

עוד על מה שקרה ביומיים האחרונים שהייתי אצל סבתא :

מממ אוכל

טלוויזיה

טלוויזיה

טלוויזיה

" חשבתי אולי תלמדי אותי איך משחקים סוליטר במחשב?"

כעבור שעה

" אההה אז ככה משחקים סוליטר במחשב..."

מסתכלים על מיילים שחבריה הזקנים שלחו לה

מייל

מייל

מייל

* עוד פעם אחת רואה מייל שמספר על נפלאות האבוקדו אני משתמשת בו כדי לשמן את עצמי כדי לעבור את הסורגים ולקפוץ מקומה 5*

אוכל

אוכל

לישון

יום ראשון עבר ( נחשו איך היה היום השני)

ואלו היו הימים המסעירים של ילדה בת 17 !!!

מרגש, בהחלט מרגש.

אם תסלחו לי אני הולכת לדפוק את הראש בקיר עד יום שלישי שבו החברים שלי חוזרים מבירקנאו...

( רק שלא ישכחו את הטובלרון, הזונות, למרות שגם פאקט נובלס יספיק...)

עוד חדשות מהקיבוץ- כשיהיה לי זין לזה

בדרך כלל אני די אדישה למדינות אחרות או בכללי כל מה שלא  נותן לי סטירה ורוקד את ריקוד " אני כאן, תסתכלי עליי".

אבל פולין לקחה את זה יותר מידי רחוק! ( כלבה! )

דבר ראשון- היא פיתתה את כל החברים שלי עם שערותייה הארוכות  ( נו, אתם יודעים, באושוויץ...), המחירים הזולים ( לפאקט בדיוטיפרי) והאוויר הצח ( זה כל כך ברור שאני אפילו לא יכתוב למה התכוונתי חוץ משמזל שלא הלכתי כי בטח הייתי פוחדת לנשום את סבא רבא שלי).

 ובזמן שכול השכבה שלי במשלחת הולכים לאושיווץ, מנסים לא לצחוק בטקסים בגלל שהם הריחו את הריח המתקתק הזה אתמול וקיוו שלא עוד הפעם שורפים את החולי סוכרת, או בלודז' שאלו איפה "בגטו" כי הם פשוט היו ממש רעבים אני יושבת בבית על חפיסת נובלס ליום ורק מחכה שהם יחזרו רק כדי שהפרצוף הפתאטי של " אווו אני כל כך לבד" ירד לי כבר מהפרצוף!!!!

אבל לא, אני בבירקנאו... יש לי טקס שואה... מי ? מי לימד אותם בדיחות שואה?1 בפולין הם למדו את זה או אצלי בכיתה!

ובטח תשאלו אותי " אבל למה את לא יצאת?!"

אז אתם יודעים מה?

לכו להזדיין!

מי אתם שאתם שואלים שאלות ? מה אני מכירה אותכם?

בכל מקרה זה לא הדבר היחיד שבו פולין התערבה לי בחיים, חוץ מזה שכל המשפחה שלי יצאה מפולין בלי יוצא מהכלל ( ואם היה כזה בטח כבר ירו בו או משהו כי איזה גרמני אמר לנו), למשל עכשיו אני אצל הסבתא הפולניה שלי, וזה לא סתם סבתא פולניה זו סבתא פולניה אמיתית שכדי להגיע לרמה כזאת היו צריכים לעבור דורות דורות של מירמור וקור כלפי גברים .

יש לה הכל!

היא זורקת את המשפטים הרעים האלה ביידיש שלאף אחד אין מושג מה הם אומרים אבל הם בטח ממש רעים כלפי מישהו לפי המבט שמתלווה אליהם, המקרר שלה מפוצץ למרות שהיא היחידה שגרה בבית ( זה בסדר בטח השטן קופץ לביקור כל יום שלישי לברידג' וכמובן אסור שהוא ישאר רעב), ואם מדברים על רעב אז... הוא לא קיים כי שום דבר לא קיים אחרי שהיא מאביסה אותנו בכל המקרר ( של הסופר, כמובן), הכל מת ( כולל סבא שזה עוד מאפיין לסבתות פולניות אמיתיות).

בכל אופן, כפי שהבנתם אני כנראה חיה ב1939 כרגע בעיירה קטנה בשם פלוצק או מלווה או משהו שמלווה אותו איזה זקנה שאומרת  "אווו כשאני הייתי ב- והגרמנים ירו לי בכל המשפחה ושלחו אותי לטרבלינקה".

אז עד שאני יצא מפה וכל חברי יצאו מפולין ואז יחזרו להיות לי חיים ( אמיתיים לא בלוג ) ....

נתראה