לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Why Does It Always Rain on Me?




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

קנאה, פמיניזם- קצת מכל דבר.


2 נושאים איתנו על הפרק הלילה, לא קשורים אחד לשני.

 

1. קנאה.

 

"נעמה לי קנאת גברים מאהבת נשים" (נפוליאון).

 

מי לא קינא בחייו?

בחבר שלו, שקיבל יותר ממנו במבחן.

בשכן שלו, שקנה מכונית חדשה.

בבת/בבן הזוג, כשהחשש מקנן בתוכך.

 יש כאלה שיותר, יש כאלה שפחות. לפעמים עם סיבה מוצדקת, לפעמים ללא סיבה אמיתית.

אך בעצם, הקנאה היא בעצם תולדה של חוסר הבטחון שלנו.

אדם בעל בטחון , לא מסוגל לחוש קנאה בשום דבר.

 

2.נשים ושיוויון*.

 

"אני לא מתחיל עם פמיניסטיות. פעם התקשרה אלי אחת, ואמרה 'בוא אלי, אין אף אחד בבית'. הלכתי אליה, ובאמת לא היה אף אחד בבית." ( רודני דיינג'רפילד- קומיקאי אמריקני ממוצא יהודי).

 

מראשית הפמיניזם, ומניצניו הראשונים, אי שם בימי האמנציפציה, המאבק לשיוויון בין נשים לגברים הלך וצבר תאוצה.

שמות כמו : סוזאן ב. אנתוני,אליזבט קאדי סטנטון, סימון דה בובואר( ספרה-  "המין השני").

אירועים כמו: אישור הגלולה למניעת הריון ע"י ה- FDA בשנת 1960 .

עם כל זה, נשים לא טיפשות.

הן כמובן תמיד תדרושנה זכויות, הטבות וכיוצא בזה, אבל עד גבול מסוים. כלומר, עד מרחק פסיעה משיוויון מוחלט.

בשבילן , שיוויון מוחלט הוא אסון.

נשים פשוט נעלות מגברים. (טוב, לא תמיד... :) )

 

 

 

 

"הכתיבה אינה בהכרח משהו שיש להתבייש בה -

 אבל עשה זאת בצנעה ורחץ את ידיך לאחר מכן. "

 

 

לילה טוב שיהיה.

 

 

 

 

* כל קשר בין הכותב לכתוב לשוביניזם, הינו מקרי בהחלט.

נכתב על ידי KissDaRain , 8/10/2007 23:44  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תהיות


 

יש לפעמים,שטועים.

בדרך כלל, אנחנו נוטים להאשים את עצמנו, ולקחת על עצמנו את הכל, בין אם זה מוצדק ובין אם לא.

אפשר להסביר זאת.

יש מעין הנאה בהאשמה עצמית.

כשאנחנו מאשימים את עצמנו, נוצרת התחושה שלאנשים אין זכות להאשים אותנו.

זה סוג של מנגנון הגנה טבעי של הנפש שלנו.

 

ויש לפעמים ,שפוגעים.

הדבר בא לתודעתנו, רק כשאנחנו פוגעים באנשים החשובים לנו. באהובים ביותר.

רק אז אנחנו באמת שמים לב.

כי בעצם פגיעה בהם, זוהי פגיעה כפולה.

אם נלך ונקצין ,אפשר להגיד שכל אחד הורג את מי שהוא אוהב.

 

 

ונקנח בוינסנט ואן גוך:

 

"חבל שככל שאדם צובר נסיון, הוא גם מאבד את נעוריו."

 

 

ואם כבר ואן-גוך:

 

אחלה המשך יום שיהיה.

 

נכתב על ידי KissDaRain , 7/10/2007 17:38  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בובה מפורצלן.


כשהלילות חשוכים מתמיד,

והימים זורמים אל המצולות.

ריק מכל תוכן,

מלא בטעויות.

-

כשהזמן הופך למטרד,

והדקות נוזלות לשעות.

הכל נאלם דום,

מחפש פתרונות .

 

כשהגלים נשברים בתוכך,

והקשת מותחת את איבריה.

בובת הפורצלן שנשברה,

והמבט שבעיניה.

 

-

כשהרוחות כבר לא שורקות,

והשמיים מציירים עננים.

מנסה לתקן ,

הילד מחנות הצעצועים.

 

ובחלומותיו,

מחזיק אותה בשלמותה.

 

-

ובעיניו,

חרוט אותו המבט.

 

 

 

"כמה גרוע האדם. ישן כדי שיקום, קם כדי שיישן ובין קימה לשינה, צרות וייסורים ופגעים ועלבונות" (ש"י עגנון)

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי KissDaRain , 7/10/2007 00:57  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  KissDaRain

בן: 40




161
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKissDaRain אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על KissDaRain ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)