ממש מצב חרא
אני שונאת את חברות שלי על זה שהן לא מתקשרות אלי ולא מנסות לשמור על קשר
אני שונאת את בצפר ששם לי כל כך הרבה מבחנים ועבודות
אני שונאת את הבת זוג שלי לבגרות בתאטרון כי היא מגעילה אותי והיא לא אחראית ואני מרגישה שאני תקועה פה לבד
אני שונאת את עצמי על זה שאני שונאת את הבת זוג שלי כי זה לא אשמתה שהיא מגעילה אותי זאת פשוט היא
אני שונאת את המורה שלי לתאטרון שהחליטה לשים אותנו יחד למרות שכשדיברתי איתה ביקשתי בפרוש לא להיות איתה
אני שונאת את זה שאף פעם לא מגיבים אצלי בבלוג
אני שונאת את הדרישות המטומטמות של ההורים שלי ממני ואת העובדה שהם מתייחסים אלי פחות מאחי ואחותי
אני שונאת את עצמי בגלל שאני כזאת מפונקת ולמרות שאני יודעת שאחי ואחותי צרכים אותם יותר אני עדיין רוצה אותם לעצמי ועל זה שאני קריזיונרית ומלודרמטית אני שונאת את זה!
והכי הכי אני שונאת
להרגיש לבד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
