שני האנשים שהכי לא ציפיתי מהם שיעשו את זה.

שניהם גורמים לי להרגיש כ"כ נחותה,

כאילו אני חייבת משהו להם ולעולם כולו.

כאילו נועדתי בשביל לשרת אותם.

שני האנשים שאמורים לתמוך בי, לעזור לי, לאהוב אותי.

בדיוק הם, שאפילו חייבים בזה - לא עושים את זה.

רגע אחד אתם אוהבים אותי, ותומכים ומאמינים בי..

רגע אחר שונאים אותי, אני חייבת לכם את כל מה שיש לי, כל מה שיוצא לי מהפה זה שקר,

אני אשמה בהכל.

ואני עוד מפחדת להרוס את זה עוד יותר.

אין לאן להרוס..מה אני דואגת..?

תודה לכם (:

ובעצם, רק אתה.

אתה זה שמפריע בעיקר. היא עוד בסדר, אפשר להבין, תקופות, אני יודעת?

אתה?

פשוט חזיר.

שום מילה אחרת. חזיר.

אני עושה בשבילך הכל ומעבר, ואתה מתלונן למה אני לא עושה כלום.

אתה מתלונן למה שום דבר לא במצב שביקשת שיהיה, כשאתה מגיע

ופשוט הורס הכל בעצמך.

מה אני?

אני לא מבינה.

מה, נועדתי בשביל לשרת אותך?

מה, אני אמורה לספוג את כל העלובונות האלה בשקט?

מה, אסור לי לענות לך? למה שיעליבו ויצעקו עליי ואני אשתוק?

אתה הרי לימדת אותי לענות, עכשיו תסבול.

כזאת אני,

לא נאה לך אפשר פשוט לנתק קשר.

אני לא מבינה יותר.

וכבר כל כך לא אכפת לי. נמאס לי פשוט..

זהו, מספיק. אני לא אשתוק יותר. חכה ותראה.

מגעיל לי לידך, כשאני אמורה להרגיש דווקא טוב איתך.

אני מרגישה יותר טוב כשאתה רחוק , בדיוק כשזה אמור להיות ההפך.

אבל פה זה נעצר. זהו.

וזאת מילה שלי.

אם לא אקיים את זה..לא יודעת מה יקרה.

אבל אני מבטיחה לעצמי. הגיע הזמן,

ואני מתכוונת לקיים את זה.

ואת? טוב, אני עוד יכולה לסלוח.

לפחות את לא גורעה כמוהו. אבל לא יזיק לך להרפות קצת.

ויש אנשים שלהפך משני אלה, עוזרים לי הכי הרבה שבעולם.

שבעה אנשים.

כמובן, הרוב בנות. שש בנות שמזכירות לי כמה טוב שאנחנו חברות בכל יום ויום.

אז יש ריבים, יש וויכוחים.

אז לא תמיד אני יכולה לדבר איתכן על הכל..אז מה..?

אני יודעת כשיהיה באמת באמת קשה אתן תהיו שם.

וזה דווקא די צפוי, גדלתי עם חלקכן אחרי הכל.

תודה לכן,פשוט המון תודה.

והאחרון..נורא נורא לא צפוי.

אבל אתה מאוד עוזר.

לימדת אותי תוך שבוע כמו שאף אחד לא הצליח ללמד אותי תוך 15 שנים.

אני פשוט מקווה שזה לא יעבור כמו עם כל השאר שבאים והולכים, כי הפכתם להיות חשובים.

אז זהו זה, רק שניים-עשר אנשים וחתולה אחת שבאמת חשובים.

על שמונה מהם בחרתי לכתוב.

רק שניים-עשר מתוך יותר ממאה שאני מכירה, רואה ומדברת בכל יום.

אולי שלושה-עשר.

תריסר תמים,

שגם הוא ייעלם.

לא. לא ייעלם. יכול להיות, קורה שאנשים הולכים.

אבל לא לי.

הם לא ילכו.

נכון?

לילה טוב.