ממש באלי לכתוב פוסט על הנושא החם של היום, כי זה נראה לי משהו כמו סגירת חשבון עם עצמי,

ואני קצת צריכה את זה.

ההחלטות הטובות ביותר שלי:

להשתנות -

אני כ"כ מרוצה מההחלטה הזאת. האמת שכשבאמת החלטתי את זה, לא כ"כ השתניתי.

מאוחר יותר השינוי הזה בא, וזה שינוי שהגיע חיצונית, פנימית, ובכל צורה אפשרית אחרת.

השתניתי פעמיים. במעבר מכיתה ו' לז', ובמעבר מכיתה ז' לח'. לא יודעת אם השנה השתניתי, אבל זה כבר לא כזה חשוב.

במעבר מכיתה ו' לז' בניתי לעצמי אופי, בניתי לעצמי ביטחון עצמי. מ-0 ביטחון אני כרגע הבנאדם שמכיל

ביטחון עצמי שמספיק לכל הארץ. למדתי לעמוד על שלי, למדתי לענות למי שפוגע בי, למדתי להיות למעלה, ולא לתת לאף אחד לדרוך עליי.

ואז נהייתי סנובית, רועשת, אלימה והיה יותר מידי מהכל. לקראת סוף שנה נרגעתי קצת אני חושבת, וכאן גם הגיע השינוי החיצוני, שבחרתי לעשות דווקא בשיער.

ואז גם הפכתי להיות אפילו נחמדה, הפסקתי להיות רועשת, אלימה וסנובית. זה לא שנסגרתי ונהייתי שקטה ומופנמת,

אני עדיין בולטת כי אני פשוט כזאת, אני רועשת, אבל הכל הרבה  פחות ממה שהיה.

הייתי גם מקללת כמו פרחה. ברוך ה' נגמלתי (XD).

התבגרתי והחכמתי, למדתי להתלבש, למדתי לקבל החלטות נכונות. ויותר מהכל למדתי להכיר את עצמי.

אני שמחה מהמצב עכשיו, ואני שמחה שקבילתי את ההחלטה הזאת.

ללכת לטופ דאנס-

אני חושבת שזאת ההחלטה הכי טובה בחיים שלי. זה כיף להיות חלק מזה.

גם לפעמים זה סוג של פורקן, זה פשוט נותן הרגשה של ריחוף.

פעם ראיתי סרט של ילד קטן שרצה להתקבל לבית ספר לבלט, והוא ממש אהב לרקוד, אבל לא היה מספיק טוב בשביל להתקבל לשם.

כשהוא ואבא שלו התכוונו לחזור הביתה ולוותר על הכל הוא אמר לשופטים דבר שבחיים לא אשכח:

"כשאני רוקד אני מרגיש שאני יכול לעוף ממקום למקום. אני לא מוצא את המילה המתאימה,

אבל אני מרגיש שאני יכול הכל...אני מרגיש כמו..כמו..כמו חשמל. כמו חשמל. תודה.."

ובזכות זה הוא התקבל. וככה אני מרגישה. כמה שאני אהיה לא משהו בכלל, אני אוהבת את זה,

ושום דבר לא יקח את זה ממני. אני לא יודעת מה היה קורה לי היום אם לא הייתי בוחרת ללכת לטופ דאנס,

ואני שמחה שכן החלטתי ללכת לשם.

לנתק קשר עם כמה אנשים-

כי הם פשוט אנשים דוחים, ילדותיים, אנוכיים, וצבועים.

כולנו קצת כאלה, אבל אצלם זה פשוט בלתי נסבל. אני שמחה שאני כבר לא בקשר איתם,

ואעשה הכל כדי שהקשר הזה לא יחזור.

ההחלטות הגרועות ביותר שלי:

להיות חברה של מישהו שהייתי איתו בקשר חודש, ובכלל בכלל לא הכרתי-

טעות גרועה מאוד. ידוע שאני מישהי עם מספיק גאווה, וכשעושים לי משהו כמו שהוא עשה זה בלתי נסבל.

אבל, החלטה טובה שאני יכולה להכניס פה כ'תת כותרת' זה שלא הלכתי אליו ולא אמרתי לו כלום כמו שביקשו ממני,

וגם אני מתעלמת כאילו שזה לא קרה. בעצם, אני לא מצליחה להבין אם זה שאני מתעלמת מזה זה טוב או לא,

אבל אם הייתי הולכת אליו זה היה פשוט עושה המון רעש, וחוצמזה ביום מן הימים הוא יקבל על זה את העונש שלו.

לא לדבר יותר מידי עם בת דודה שלי-

זאת לא כל כך החלטה, אבל זה פשוט קורה. וזה מעצבן אותי..כי היא בת דודה שלי, אנחנו אמורות לדבר,

לחלוק דברים, גם אם היא קטנה ממני ב-3 שנים. ואולי כשהיא תגדל המצב ישתפר?

מקווה באמת, כי זה פשוט לא יפה ולא טוב לי עם זה.

לקנות שוקולד בחנות-

כי זה משמין. אני יכולה להגיד פשוט 'לא' ולא לקנות אותו, אבל אני קניתי אותו.

חלק מכם בטח צוחקים, או חושבים עד כמה אני מפגרת. אבל לדעתי זאת החלטה גרועה שחוזרת על עצמה כל פעם מחדש,

ואני צריכה להפסיק עם זה.תצחקו, תצחקו, לי זה מפריע.

מוזמנים גם לכתוב על זה, אשמח לראות החלטות טובות וגרועות שלכם ^-^

סופשבוע סבבה לפאנים שיהיה לכם D: