לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



כינוי:  בהמת ציד.

בת: 18



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2007


תעריכו את האינטרנט שיש בידיכם!

יומיים בלי אינטרנט והתחרפנתי כמעט.

(:

 

 

אממ טוב אז עוברת עליי תקופה משהו משהו,

וזה אחלה של פיצוי אחרי התקופה ה..בע שהיתה לי לפני כמה זמן.

כמובן, אחרי כל רע מגיע הטוב, ואז שוב הרע.

אבל כרגע זה לא מדאיג אותי (:

אין לי מה להוסיף על זה, חוץ מאולי שכל ההמנעות משגרת הבולמוסים שלי מניבה פרי כבר עכשיו (: .

טוב לי, נורא נורא טוב.

 

 

ציטוט מלפני כמה ימים:

מריש: "מכירים ת'שחקנית הזאתיי..נוו בלונדינית אחת..כוסית כזאת.."

אחו'ש: "בראד פיט?"

 

 

המשך יום מעולה! 33>

 

 

מי מפגרות של אמא?? 333>>

 

 

נ.ב-

siX-s & Big bro

שליטעע XDD

 

נכתב על ידי בהמת ציד. , 29/10/2007 13:21  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



(: (:


אז, התקופה הגועלית עברה לה.

כן. (:

לא זוכרת בדיוק מתי התחלתי לחשוב על הדבר הזה שגרם לאותו שינוי,

או אתמול בערב או היום בבוקר,

אבל כן. זהו. די לבכי, די לדיכאון, פשוט די.

וזה לא רק שהדיכי המעפן והמטריד הזה הפסיק,

אלא שגם אני מתחילה תקופה חדשה. דף חלק, לבן, נקי, חדש.

השינוי הזה שאני מחכה לו כבר שנים.

השינוי הזה התחיל להתבטאות כבר לפני בערך חודש, בשיא השטחיות.

דרך הביטוי שלי הייתה כנראה פשוט מאוד - החלפת מלתחה.

ואני שמה לב שאני שואפת להחליף את המלתחה שלי יותר ויותר מיום ליום,

שום בגד לא מוצא חן בעיני כמעט, במיוחד אלא שנושאים עימם סיפור כלשהו.

הבגדים נזרקים כמו קליפות גרעינים (מהר, ללא חרטה, ובכמויות).

בפאנג שואי כתוב שצריך לזרוק דברים ישנים ולא "לשמור למקרה חירום" כי אותם הדברים

מכילים אנרגיות מזיקות, וכאילו "תוקעים" אותנו בעבר.

בקיצור, די לדבר על בגדים.

התקופה החדשה הזאת באמת חדשה.

אני מתכוונת ומתכננת לשנות ולעשות כ"כ הרבה.

 

 

היום נחגגה סוף התקופה המדכאת לאחרונה שהיתה לי עד היום.

בשעתיים תושב"ע דווקא נהנתי(עם מירי בעיקר חח) וצחקתי הרבה.

בצהריים נסעתי לעיר עם מירי ואנדריי והיה קצר, אבל באמת נהנתי.

חייכתי וצחקתי המון, וחייכתי חיוך אמיתי. מזמן לא חייכתי חיוך אמיתי. (:

בכל אופן, היום גם סרקתי את הארון שלי ובדקתי מה אני צריכה לזרוק.

יש המון. זה יהיה נורא קשה, אבל צריך. זה כבר לא יפה, חלק דהוי, ועוד פגמים.

כן, אני אצמצם נורא את כמות הבגדים הזו שנערמת אי שם במדפי ארון הענק שלנו.

ועוד, היום גם הייתה צבירת הקלוריות, הפחמימות, והשומנים העצומה האחרונה שלי (:

אני מרגישה שאני לוקחת את עצמי בידיים.

 

 

ועכשיו,

עם חיוך על הפנים, כשבידי הספר "אלגנטיות" של קתלין טסרו,

וברקע נשמעת הפלייליסט הנורא לא-דכאונית שלי,

אני מתחילה מחדש, מקווה להצליח.

 

 

יום מעולה !

 

הבטחתי לחייך,

והבטחות מקיימים.

:)

עריכה 23:50 -

אחרי הכל עדיין נשארה קצת ההרגשה הזאת והמחשבות האלה שביאסו אותי לפני זה.

הכאב לא כ"כ רוצה להרפות, אבל כבר לא נשאר ממנו הרבה.

היום שהיה לי היום רק עוזר לי (:

הדברים הרעים מחליטים לתקוף בדיוק כשיש זמן לחשוב עליהם, אז אני צריכה לדאוג להיות עסוקה.

וגם, היום היה סוג-של יום הולדת, שזה מוקש בדף החדש שלי,

ואני לא יודעת אם עברתי את זה בהצלחה.

שתי כוסות פאנטה כבר יסבירו את זה, שלא לדבר על השולחן הערוך טוב מאוד, והמבוגרים שרק דוחפים עוד ועוד מכל כיוון.

בהתחשב בנסיבות האלה, יכול להיות שהצלחתי (:

אה וגם עניין המלתחה מתקדם

 

יש לי TO BUY ליסט חדשה, אני חושבת שאשים אותה ברשימות.

 

לילה טוב 3>

 

נ.ב-

פאק, העברתי את הבלוג כי היו הרבה אנשים שקוראים פה. יותר מידי, זאת אומרת.

אפילו כאן מגיעים אנשים שקראו בבלוג הקודם שלי, וזה רק אלה שאפשר לראות בקוראים קבועים.

אני לא אתפלא אם הבלוג כבר הגיע לעוד כמה וכמה שקשורים אל אלה ש"תפסתי".

העברתי את הבלוג ולא קיבלתם את הכתובת החדשה ממני, זה אומר משהו, לא?

(זה נוגע כמעט לכל מי שלא קיבל ממני את הבלוג אישית, אלא אם כן אתם כאלה שלא אכפת לי שתקראו פה ואנחנו סתם לא בקשר משהו).

 

נכתב על ידי בהמת ציד. , 19/10/2007 16:51  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




סוף סוף, הגיע הזמן.

גשם.

אהבת חיי. (:

 

_______________

 

 

תמיד האנשים שקרובים אלייך מקבלים את מה שאתה הכי רוצה בעולם, כשהם לא רוצים את זה בגרוש.

מעצבן.

מסתכל.

שובר.

הכל שובר בזמן האחרון.

תקופה מזדיינת.

לראשונה בחיי נמאס לי לחיות,

אבל זה יעבור.

כמה אפשר לבכות, כוסעמק.

כל דבר, פשוט כל דבר.

מספיק. די.

זאת לא אני.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי בהמת ציד. , 17/10/2007 23:37  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

10,608
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבהמת ציד. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בהמת ציד. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)