האם כישרון הוא דבר מולד? מבחינתי כישרון הוא דבר נירכש שמושפע מהגורמים שבסביבה. בכל מקום שהשלמות בו איננה קיימת תמיד תהיה השראה שתגרום לאנשים להמשיך וליצור.
ללא ספק ההשראה שטופת הקצף שאין כמוה היא זאת מגיל ההתבגרות,בו ממשיכים לנוע,להתגבר,להתבגר,להתנסות ולהכיר.
אבל בתקופה בה סבל האהבה איננו קיים קצת קשה לקבל השראה,הגעגוע לסבל ולמזוכיזם שבי עוד קיים.
לפתע הסבל שבציפייה לאהבה נראה לי כואב הרבה יותר מהסבל שבאהבה נכזבת.
מנסים להפיק את המירב מהזמן שנותר מהילדות,ורק חולמים להתחיל הכל מההתחלה.
קצת כבד העומס על הכתפיים,אבל נשבעתי פעמים רבות כי אותי הרוח לא תצליח לשבור,ואני מתכוונת לעמוד בהבטחתי.
הרבה פעמיים רק רוצים לקחת את הרגליים ולברוח,אבל הבריחה שלי היא המקום הזה,הבריחה שלי היא כל פיסת נייר או כל אמצעות תיעוד של הרגשות ושל המצב הקשה. בואו רק נקווה כי ההשראה לא תעזוב את ביתנו לעולם,נעסוק במה שאנחנו אוהבים ולא במה שחייבים.
נמצא איזה בית קטן ליד הים,רק אני ואתה,נשב מחובקים שעות ארוכות ולא נצטרך עוד כלום,חוץ מהשראה.