Scraps of memories

רון ישן אצלי שישי שבת. כל הסופש ירד מבול. החלטנו לצאת לטייל בגשם כמו מגניבים. (יאללה דלקת ריאות ברבאק!). אז הלכנו לפארק, וירד גשם. ואז התנשקנו, וירד מבול. זאת הייתה נשיקה כל כך יפה. זה היה מושלם. כמו בסרטים.

וואי כוסאמאשלו איך אני אוהבת אותו.

מקווה שאתה לא קורא את זה. אז אם אתה כן קורא את זה, זה היה בצחוק שאמרתי שאני אוהבת אותך וכל זה.. כי אני לא אחת שאומרת את זה.. ואתה יודע את זה.

קיצר הבלוג די מת, כי אין לי כבר מה לכתוב. פעם שהייתי תמיד בדיכאון אז היה לי כמעט כל יום מה לכתוב, אבל עכשיו בגלל רון טוב לי מידי. אז אין לי על מה להתלונן, משמע אין מה לכתוב. הכל באשמתך רון, הרגת את הבלוג הזה! בגללך יש עוד שבר בעולם.

בואו כולנו נעמוד דקה דומייה לזכר הבלוג המגניב שהיה לי.

להתראות חלאות.