אתמול חגגתי שנה מהשחרור. אני אשכרה אזרחית כבר שנה.
שנה שלמה ולא מרגישה שהספקתי או עשיתי יותר מידי מאז השחרור.. חוץ מטיול לתאילנד ואוסטרליה.
ונראה לי שכל שאר הזמן בעיקר עבדתי (ועישנתי). ועדיין אין לי מספיק כסף. כמה חבל.
אם לא הייתי צריכה לקנות את האוטו המזדיין הזה הכל היה שונה.
בא לי כבר לעוף מפה, ואולי גם לא לחזור בכלל
אני לא יכולה כבר עם השגרה הזאת, אני פשוט סובלת
ירדו לי דמעות כשהשעון העיר אותי הבוקר
לפעמים אני לא יודעת מאיפה יש לי את הכוחות הנפשיים לקום מהמיטה,
בחיי שאני לא יודעת איך אני עושה את זה כל פעם מחדש.
לטיול:
-להתחסן
-לקנות מוצ'ילה קטנה (30 ליטר)
-ביגוד תרמי חם (מכנס, חולצה ארוכה, גרביים)
-מעיל (סופטג'ל? עמיד בגשם? מה קונים?)
-להוציא כרטיס אשראי ויזה
-לקנות גלולות שיספיקו לי לחצי שנה
-כיסוי גשם לתיק
-נעלי הרים
יאללה מה עוד?