אומרים שסוף הוא רק התחלה חדשה, לפי דעתי זה נכון גם הפוך, התחלה היא ההתחלה של הסוף.

קודם כל היכרות: אני א' סטודנט להנדסה (באחת המכללות במרכז) עובד ולומד ולא שורד את החודש,  וזה בדיוק מה שאני רוצה לדבר עליו איך נראים החיים שלנו במדינה הציונית הראשונה שהייתה וכנראה האחרונה.

אז בהתחלת המדינה היו באמת אנשים שעזבו הכל והיו מוכנים להגיע לארץ ולהפריח את השממה.

בימינו אנחנו מדברים על לעזוב את הארץ וללכת לכל מקום שיקבלו אותנו והמקסימום שאנחנו מפריחים זה עשן מהבאנג (לא שיש בזה משהו רע...), אז מה השתנה?... הכל!.

פעם המנהיגים היו גונבים ומסתירים את זה, היום הכל גלוי ולאף אחד לא אכפת.

 פעם לא הייתה השכלה גבוהה כי לא כולם יכלו להרשות לעצמם היום המדינה תגרום לזה שלא תוכל להרשות לעצמך לימודים גבוהים.

פעם המפקדים היו אומרים אחריי, היום זה אחרייך וכמובן המפקדים הבכירים בכלל לא קרובים לשטח למה להסתכן?...

פעם כל מי שהשתמש בסמים היה נרקומן, היום כולם נרקומנים לפי ההגדרה הזאת.

פעם התקשורת הייתה של האשכנזים והממסד, היום הם פשוט מסתירים את הקשרים בינהם.

ואין מה לדבר על פרנסה או דיור...

אבל בסופו של עניין כל מה שקורה ויקרה יהיה תלוי בנו וכנראה שלנו כבר באמת לא אכפת, כל אחד מדבר על כמה רע וכמה שחיתות ואיך שפעם היה יותר טוב, אז זהו שלא פשוט פעם לכולם היה טיפה מצפון להסתיר הכל והיום פשוט אין דין ואין דיין במדינה.

אז כולם חושבים מה הפיתרון וחושבים שזה צריך להיות מתוחכם, אז זהו שלא כל מה שצריך זה מנהיג שיחליט מה לעשות ויעשה את זה, אבל כמובן שכאן נכנס כל הסיפור האם הכנסת תאשר ואיך הוא ינהיג ככה, והתשובה היא: להעיף את כל הגנבים ובעלי האינטרסים האישים בכנסת (למי שלא הבין זה כל ה120 ח"כ) והכל יהיה טוב, עדיף שכל אחד מהרחוב יהיה שם ולא הם שהתאמנו שנים על גבי שנים איך לדפוק קופה...

אחרי כל הבלוג הרציני אני אסיים בקריאה לכולם לקום ולעשות משהו ונתחיל באישור לסמים קלים במדינה, כמו שנאמר סמים עושים אותך ככה קטן אבל מבסוט אש.