לוקו 
.
9,217 - זהו מספר החברים שנמצאים כרגע במועדון רה"ר (רחבת הריקודים).
היום כבר אין ספק - מדובר בהיסטריה. היסחפות. קראו לזה איך שתרצו, מה שבטוח - הבלוג מצליח!
אבל פעם (לא מזמן האמת), עוד לא הייתה כזאת הצלחה, בלי מועדון, בלי בלוג, בלי עיתון, בלי משחק, בלי 9,217 חברים. רק רקדנית מטריפה.
בואו נחזור לשם רגע, ונראה איך הכל קרה.
למה בכלל בלוג? 
רקדנית מטריפה מעולם לא חשבה לפתוח בלוג. בטח היא לא חשבה שאם תפתח תהיה כזאת הצלחה. ובכל זאת - מה גרם לה לבסוף לפתוח בלוג? שאלה טובה.
ניני, שהיום מוכר לנו כסגן היו"ר הראשון ועד עכשיו, מייסד המועדון, העורך הטכני, המעצב, עיתונאי דגול, מנהל המשחק, ממלא מקום היו"ר ודובר המועדון, הוא הגורם לפתיחת הבלוג. ניני מחזיק בבלוג די מצליח (ומאד מומלץ!!!) - ההגיגיה. ניני מאד התלהב מהרעיון של בלוגים, והציע לרקדנית מטריפה לפתוח גם אחד. היא סירבה. ניסה שוב, ושוב, ושוב, היה קרציה, לחץ עליה - ולבסוף היא השתכנעה. מה יש לה להפסיד?
מפה לשם היא החליטה שהבלוג לא יעסוק בחייה הפרטיים, אלא בריקודים סלוניים - התחום בו היא עוסקת מזה כמה שנים.
אבל למה לכתוב סתם? בואו נשאל אותה בעצמנו!
ריאיון עם רקדנית מטריפה! 
מה גרם לך לפתוח את הבלוג?
"היו כמה גורמים לזה:
1. זה שהיה לי המון מה לכתוב על הריקודים התחום שאני כול כך אוהבת
2. ניני מאוד לחץ עלי (וכל הכבוד שהקשבתי לו)".
תיארת לעצמך שתהיה כזאת הצלחה?
"לא העלתי על דעתי!!! הייתי בטוחה שזה לא יעניין אף-אחד וזה יהיה כזה מין בלוג אישי שרק אני אקרא אותו, אבל זה לא ככה... למרות שזה נישאר בלוג אישי ביני לביניכם... ואולי עכשיו אני מצליחה להיפתח יותר כשאני יודעת שאני צריכה לעניין כול כך הרבה אנשים. זה מאוד משמח אותי, מחמם את ליבי".
את מרוצה מהמועדון?
"כן, אני מרוצה. הם באמת עושים עבודה טובה, לא מעניין אותם שום עניין אחר רק לטפח,לשפר ולעשות הכול כדי שהוא יצליח. הם אנשים נהדרים, ולא אכפת להם כל העניין החיצוני ולא שום-דבר אחר, אלא רק הסיפורים שלי ואיך שאני כותבת. הם שינו אצלי המון דברים ואני מעריכה זאת מאוד ".
מאחד עד עשר..?
"9.5. אני תמיד חושבת שיש מה לשפר לא חשוב במה! וזה לא שאני חס וחלילה מזלזלת או משהו כזה, אצלי זה ציון מאד גבוה. ככה אני חושבת. זאת שיטת החשיבה שלי, ועד היום היא הצליחה. תמיד יש מה לשפר, אף אחד לא מושלם! הם באמת נהדרים, ואין לי מה להגיד. אין לי טענות בכלל! אני גאה שיש לי כזה מועדון מעריצים!".
יש משהו שבכל זאת היית רוצה לשנות?
"אין משהו ספציפי, הכל מעולה כרגע".
איך את מסתדרת עם הבלוג?
"כול הקטע הזה עם העיצוב - זה לא הצד החזק שלי. אמנם יש לי טעם טוב, אבל דברים כאלה עושים לי כאב ראש. אבל כל פוסט שאני כותבת זה דווקא ממש כיף ונחמד".
היה לך ברור שזה יהיה הנושא בבלוג? לא שקלת עוד נושאים?
"בהתחלה לא ידעתי שאנשים עושים בלוגים על כל-מיני נושאים, חשבתי שהם סתם מספרים על עצמם. אבל אז הבנתי שזה אפשרי לגוון, וישר חשבתי על הריקודים! כעיקרון החיים שלי די משעממים ורגילים, אבל על הריקודים יש לי הרבה מה לכתוב. בכל אימון אני עוברת חוויות חדשות, "הרפתקאות" חדשות ועוד... היה לי ברור שאני אעשה על זה. בנוסף לזה, בבלוג גם די מסופר על החיים הפרטיים שלי, כך שאני חושבת שאת המצב בבית כבר די הבנתם".
האנשים הקרובים אלייך יודעים שיש לך את הבלוג?
"סיפרתי לאמא שלי, אבל אני לא כל כך חושבת שהיא הבינה את כול הקטע הזה... בכול זאת זה לא ניתן לעיכול! ונראה לי שגם אחותי הבינה מכל-מיני דיבורים. ההורים שלי היתגרשו אז אני לא יחייה עם אבא שלי אז לא כול כך יכולתי לספר לו".
לסיום - מה את מתכננת בהמשך?
"יש לי המון תוכניות, כול מיני חידושים... יש לי בקרוב המון תחרויות והופעות וכל-מיני דברים כאלה, שמאד תישמחו לשמוע עליהם! ולמועדון: שישאר כמו שהוא".
סקר דעת-קהל 
יצאנו לשטח לבדוק מה אתם חושבים על הבלוג.
קוקה קולה: "שינה לי את החיים. כמה שזה נשמע נדוש - זה ככה. זה פשוט בלוג שמהרגע שנכנסתי אליו, לא יכולתי לצאת".
פרופו: "תשמע, כנראה שכל ההיסטריה סביבו לא באה סתם. אין מה לדבר - מוכיח את עצמו בכל פוסט מחדש!".
ליליקו: "אני מ-א-ו-ה-ב-ת!!!".
מלפפונית חמוצה: "באמת שאין לי מילים. אני הוקסמתי מההתחלה. זה לא רק בלוג שמעניין, זה בלוג שסוחף אותך, ולוקח אותך איתו. המצב רוח שלי משתנה לפי נושאי הפוסטים. מכורה!".
ג'ינס קרוע: "פששש... חבל על הזמן. שלמות!".
דוד הכי טוב: "תראה, הייתי יכול להתחיל במחמאות מפה ועד להודעה חדשה, אבל בגלל שאני מרחם על מי שמקליד את זה (הערת המערכת: תודה!), אני אחסוך את זה ממך. אומרים שאין מושלם... הפעם טעו".
גלי החמודה: "אין בו שום-דבר רע. הוא מעניין, חמוד, כיפי... הכל בבלוג אחד".
שני =]]: "אין לי איך לתאר... 10!".
Black_Angel: "מדהים, מהמם, מקסים".
דנה המלכה: "מה אתה רוצה שאני אגיד לך? כל המחמאות בעולם כפול מיליון!".
ניני: "אני חושב שזה באמת אחד הדברים הכי גדולים שפגשתי בו. זה כבר ממזמן לא סתם בלוג בשביל הרבה מאד אנשים! זה ממש נהיה דרך חיים בשבילי, ואני מניח שגם בשביל עוד הרבה. זה עשה משהו בכולם, אחרת אתה לא יכול להסביר את כל התוצאות של זה".
לוקו: "אני חושב שזה באמת אחלה בלוג, שעוזר לאנשים ונכנס להם לחיים. וחוץ מזה, הם שולחים מראיינים ממש חתיכים וחכמים!".
רקדנית מטריפה: "
בלוג סבבה, אבל יש עוד המון בלוגים מעניינים! אם לא היה את הבלוג שלי אז היה בלוג אחר...
אני לא מצטערת אפילו לא לרגע שפתחתי אותו, ואין מצב שאני אסגור אותו (אלא אם יקרה משהו ממש רציני)".
כנראה שהבלוג הזה באמת נכנס לכולנו לחיים - ובצדק.
בואו רק נקווה שהוא יישאר איתנו עוד הרבה, ונאחל לרקדנית מטריפה המון הצלחה, ושיהיה תמיד על מה לכתוב!
אה כן, ותודה לניני - בזכותך (?).
אז יאללה חבר'ה, מי בא ל רחבת הריקודים ?!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
