הייתי רוצה שתכיר אותי עכשיו, לא אז. עכשיו, כשאני יותר מודעת, יותר
טובה, בין השאר בזכותך [או בגללך]. בזכות ובגלל כולכם. כל מי שאי פעם איכזב, פגע,
שנא, הכעיס. בכל פעם מחדש זה כאב, ובכל פעם מחדש הרגשתי שאני לומדת, צומחת, אולי
כדי לעשות לכם דווקא.
עכשיו אני יודעת להתמודד, לא להיפגע, לפעמים זה מגיע עד כדי הימנעות
והתנתקות מדברים, אבל העיקר שאני לומדת.
הלוואי והיינו מכירים עכשיו. בימים אלו ממש. אני הרבה יותר יפה,
מתוחכמת, ישירה, נועזת. פחות ביישנית. הרבה יותר מודעת לעצמי, ולמה אני מסוגלת,
ומעל לכל - אני לעולם לא אתן לעצמי להיפגע שוב. אם היינו מכירים עכשיו, היה יכול
להיות בינינו קשר נהדר.
למרות הכל, אני לגמרי חייבת לכם [מכות], עזרתם לי לעצב אופי.
בזכות האנשים שאני אוהבת, אני נשארת בחיים. נושמת. שומרת על קו ישר
ורציף של פעולות יומיומיות.
בזכות האחרים, נקרא להם ככה, אני מתפתחת, משתפרת. לעתים מתרסקת בצורה
מחרידה, אבל ככה זה. בזכותם אני לומדת וצוברת ניסיון, חבל שאני לא יכולה להראות
להם את זה. או שלא.