לא על איך הכל היה פה יפ ולא על איך חבר נשאר חבר,
אבל על זה שזה כבר ממש כאן.נגמר כיפור,והיה לא מאוד קל לשם שינוי,נראלי ששלל החברים הכופרים שלי זיכה אותי בעוד קצת קושי בצום..חח סתם,אבל להיות חולים בכיפור זה לא ככ פינוק..ובכז,צלחתי את הצום הזה והגעתי לרגע שאני מחכה לו חודשיים בערך,
בעצם עוד לא הגעתי אליו ממש..אני אגיע אליו עוד 24 שעות בערך.אני אסיים עם הפסיכו הארור הזה,בתקווה שגם לנצח.
ואחריו,לפחות בחודש הקרוב [כי בו לא יהיה לי מושג עדיין אם פישלתי או לא..] אני אחגוג בטרוף,פשוט כי אפשר!
וחוצמזה,החיים באמת בסדר,אז אולי כולם זוגות מסביב,וזה משו שפעם הייתי מתבכיינת עליו המון[פעם לא מאוד מזמן בעצם] אבל עכשיו כבר באמת שלומדים להתרגל..
פתאום מרגיש שאינלי שומדבר חשוב להגיד,אז נראלי שאני אפסיק להיום..אולי יהיה טיפה יותר שמח מחר או בפעם הבאה שאני אכתוב..אבל בנתיים,זה לא שלא שמח..זה שפשוט עוד לא וואו,אבל החיים יפים(: