אופטימי משו..

חשבתי שעבר יותר זמן מהפוסט האחרון,אבל מסתבר שכן כתבתי פה כבר החודש,מצחיק.

לא השתנה פה הרבה,סתם נהיה לי מין חשק כזה לכתוב,אולי כי זה דוחה מעט את לסדר את החדר או להתאמן על התרגיל בספורט..

אז נוספה תוספת מתכת על האוזן שאימוש חוששת שבגללה לא יגייסו אותי לצבא,והיה אילת,שהייתה שונה בתכלית מהטירוף שציפיתי שהיא תיהיה,אבל בהחלט חויה נחמדה.

והבחור הזה שחשבתי שאיתו יצא משו טס לי לחול,ועד שהוא יחזור יקח קצת זמן,אז בנתיים הכל קצת באויר.ובכלל חשבתי שיש בחור אחר בנתיים באילת,אבל לא באמת.כי אני שוב מנסה להפוך אנשים שהם מעצבנים רוב הזמן ונחמדים רק בחלק ממש קטן מהזמן לחמודים.זה לא באמת עובד.

ועכשיו אני קצת מסוקרנת,אם התגובה בפסוט הקודם היא של אותו בחור שאמר לי להעיז.ואולי הוא לא בחור בכלל,אלא בחורה.לפי מה בכלל החלטתי?

והכל כבר מרגיש כמו סוף.אנחנו שלושה ימים לפני פסח שאחריו אין בצפר פרט לבגרויות.וכבר אפשר להרגיש את הסוף בכל מסגרת שהיא,אם זו האוירת סוף קורס בשבט,או ההתרחקות מהחברים של בצפר שהיא אפילו לא רצונית,זה פשוט קורה.

אבל שלרגע לא תחשבו שאני פסימית עם כל הנושא הזה,יש גם נקודות של אור בכל העניין.כמו למשל אתמול בערב שיחה עם חברה שעושה גם היא ש"ש בשנה הבאה ואמרה לי שזה שלא באלי לסיים קשור בזה שאני עושה ש"ש והיתר לא.ושבכלל התחושה הזאת שלי לגבי ההדרכה והלעזוב את השבט היא לחלוטין לא מצדקת.כי החניכים שלי כן מעריכים וכן רואים את ההבדל בהשקעה שלי אל מול ההשקעה של התיים האחרות.וזה אולי לא מאוד ברור למי שהוא לא אני על מה אני ככ מתלהבת,בסהכ חניכה ענתה לשאלה"מי מדריך אותך" -"נעה ועוד שתיים" אבל בעייני זה אומר שאני הדומיננתית,ובצוות הנוכחי זה לא הכי ברור בעולם.ויש בזה משו חיובי,לפחות בעיניי.

וזהו פחות או יותר.מי היה מאמין שזה יעבור ככ מהר אה?12.

ולא שאני גלמודה וממורמרת אבל

"רוב הזמן לבד חצי בחירה,עדיף לי לבד מאשר עם אנשים שעושים לי רע.

רוב הזמן לבד,רבע בחירה,רבע בדידות,חצי נחמה."

פשוט הקסים אותי.♥

שבת בצהריים אז בתאבון,ושבת שלום.

לא כתבתי בכלל שום פוסט בחודש הקודם,וזה חבל כי ממש לא רציתי לפספס,אבל כשחושבים על זה אולי אין כבר ככ הרבה לכתוב פה כמו פעם.

פתאום קלטתי שמתחת לשם שלי בדף מופיע הגיל 18.אני כבר לא כזו ילדה,אני בת 18.פעם כשהייתי קוראת בבלוגים אחרים ורואה תגיל עד 18 זה עוד ילד,ומעל זו כבר הליגה של הגדולים..אז עכשיו אני בליגה של הגדולים אה?;)

ולעניינו-מישו הגיב על הפוסט האחרון[שכאמור היה די מזמן] תעיזי.הוא לא הוסיף וברור לי למה,כל מילה נוספת מיותרת.והוא צודק.למרות שאני לא בדיוק פועלת כעצתו,הוא צודק.בנאדם בן 18 לא צריך לחשוש ככ מכל פעולה שהוא עושה,מכל תגובה על כל פעולה כזו,מלהתאכזב.וקרו המון דברים מאז הפוסט ההוא,ויצא לדבר עם הברנש ההוא ולקלוט שאין שם שום בעיה.שלדבר על זה שאנחנו לא מדברים זה מטופש.פשוט צריך לדבר,על כל דבר שהוא,כמו פעם.

אבל כן העזתי,אפילו לפני שקראתי את העצה הזו[אני ארשה לעצמי לקחת את זה כעצה ולא כפקודה,טוב?(:] עם ברנש אחר.זתומרת זה מסובך לקרוא לזה להעיז,אבל בעיניי זה דרש לעשות דברים שאני לא עושה בדכ,או לפחות לא עשיתי מאז הברנש הקודם.וזה מדהים אותי כל פעם מחדש איך הציפיות שלי מאנשים הורסות הכל תמיד.כי כשמתחיל סופש,כמו הסופש הקודם למשל,שלא חושבים עליו יותר מדי הוא יכול להיות לא מוצלח וזה לא יפתיע אפחד אבל זה גם יכול להתגלות כסופש ממש ממש מוצלח ואז הכל טוב.אבל כשמצפים מסופש להיות מטורף ומפוצץ,רוב הסיכויים שהוא לא יצא כזה,לפחות לא ברמה המצופה ואז זה סתם באסה.אז ההחלטה שלי לבנתיים היא להפסיק לצפות.אולי להעיז אבל לא בהכרח לצפות שיצא מזה משו.אני לא יודעת אם יש בזה הגיון..אבל הוא בהחלט צודק הבחור הזה שאין לי מושג מיהו,אני בהחלט צריכה להעיז יותר.

זה גם מצחיק אותי שאנשים שאני לא מכירה מגיבים פה,לא מצחיק בקטע רע,מצחיק מפתיע אולי..כי התגובה אומרת שקראת,ואם קראת סימן שעוד קוראים פה,וזה מצחיק..מעולם לא היה לי הגיוני שמישו חוצממני קורא פה.אבל שלא תבינו לא נכון,אני דווקא ממש אוהבת את זה.גם תתגובות,הן ממש מאירות עיניים לפעמים(:

אבל יהיה פה טוב,כי היה לפני הסופש הזה ועוד ישוב להיות,כי ככ כיף לי בתקופה הזאת שאני לא מוכנה לתת לשומדבר ולאף אחד להרוס לי אותה.וזו לא ציפיה-יהיה טוב,זו החלטה!

ועם הגישה הזו,שבוע מעולה שיהיה ופורים שמח!D: