חזרתי הביתה לא שקטה..
"אני לא הולך לוותר כל כך מהר"
למה הוא התכוון...מה הוא מתכנן!!
יאוו אני לא יהיה רגועה עד שאני יגלה..
טוב עדיף שאני יתחיל בשיעורים
צלצול בדלת..אולי דור החליט להפתיע אותי בביקור בית..
אוקי
לסדר את השיער ומהר, אוקי מסודר, להחליף חולצה לאחת יפה יותר
יופי, אני מוכנה
*רגע, למה כל כך התאמצתי?? זרקתי אותו לא?*
פתחתי את הדלת
לא זה לא היה דור..
זה היה אורן
אורן : מה כל כך הרבה זמן לפתוח תדלת??
מאחורי עמדה מישהי שנראית מתוקה, שיער בלונדיני, עיניים חומות ירוקות ורזה
אורן : תכירי..זו עדן
אני : היי..תיכנסו
אורן : עדן, זו הילדה שאני יודה לה כל חיי...כי בזכותה אנחנו יחד
עדן : וואי באמת?! זו היא?!?! ממש נעים להכיר אותך!!!! באמת תודה שעזרת לנו!
אני : אמ..בכיף, שרון יגיע כל רגע אתם רוצים לחכות?
אורן : אוקי, אנחנו נהיה בסלון..
אני : להביא לכם משהו לשתות?לנשנש?
אורן : עדן את רוצה?
עדן : לא תודה
הם ישבו בסלון צמודים אחד לשני אז נכנסתי לחדר
שרון הגיע הביתה אחרי 10 דקות ככה, גם הוא עם החברה שלו
שרון פתח את דלת החדר שלי אחרי חצי שעה ככה, באמצע שיחת טלפון שלי עם ספיר
שרון : תקשיבי אנחנו יוצאים..אז אל תעשי פה מסיבה כן..?!
אני : אל תדאג, הגנים שלו לא כמו שלך!
שרון : טוב ביי..
הלכתי לדבר עם ספיר בסלון. אחרי 5 דקות נשמעו דפיקות בדלת
שרון : שכחתי את הפלאפון שלי..
הוא לקח את הפלאפון והלך
ספיר : נו מה קורה איתו?
אני : ביי שרון!! ..לא יודעת הוא נהיה שכחן כזה..איזה אח יש לי אה?!
ספיר : כן..אבל הוא חתיך!
אני : את דלוקה על אח שלי?! אני מזהירה אותך!
ספיר : לא דלוקה עליו..! פשוט אומרת שהוא חתיך
נשמעו עוד דפיקות בדלת..
בטח שרון שכח עוד משהו! אוף הוא ממש מעצבן!
אני : יאוו! מה עוד תש...
בדלת עמד דור, השיער שלו רטוב מהגשם...הטלפון נפל לי מהידיים, הוא הרים אותו והביא לי
דור : אנחנו יכולים לדבר?
אני : אנ..אני..אני לא חושבת שזה..רעיון טוב.
דור : אני ישאר פה עד שתדברי איתי
אני : תיכנס
הלכנו לחדר שלי..שכחתי שספיר על הקו
אני : שיט! ספיר אני מצטערת!! חחח שכחתי אותך!
ספיר : מה הולך שם?! שמעתי את דור?!!
אני : כן!!! אני יחזור אליך
ספיר : טוב בהצלחה מאמי ביי
התיישבתי על המיטה
לא אמרנו כלום במשך כמה זמן
אני : דור תראה..מה שקרה קרה..אני לא בטוחה שאני רוצה שנחזור..
דור : אבל למה?! אני נשבע לך שזה לא יחזור על עצמו! אני ישנה תסדר עדיפויות שלי ואת הכל!
אני : דור, זה לא ישתנה! *עכשיו כבר עמדתי כי רציתי לצאת משם, דור נעמד אחריי...ומולי*
דור : זה ישתנה..אני ישתנה..
הסתכלתי עליו..אוחחח כמה שהוא יפה, למה את עקשנית כל כך, בסוף ימאס לו להתחנן אליך והוא יעזוב אותך! אני מטומטמת..אבל..אני חושבת שאני צודקת...לא?
לא הזזנו את המבט אחד מהשני..הוא התקרב ונישק אותי
לא עצרתי אותו, לא התנגדתי..רציתי את זה..מאוד.
המשכנו להתנשק עד שהגענו למצב שאני שוכבת על המיטה שלי והוא מעליי..לא אהבתי את זה בכלל
אני אמורה להתעקש שלא נחזור, לא להתמזמז איתו |דילמה קשה בהחלט..בהתחשב בזה שאני אוהבת אותו|
הוא החזיק אותי בצוואר ומהשיך לנשק אותי, אני העברתי את ידיי בשיער הרטוב שלו...הנשיקה נמשכה ונמשכה
עד שקלטתי מה הולך פה
עצרתי את עצמי
אני : דיי דור, זה לא יכול להימשך ככה
דור : זה כן, גם את רוצה את זה.
אני : דור, אני לא יודעת למה זה קרה! זה לא היה אמור לקרות..אמרתי לך שאני רוצה שנישאר ידידים!
דור : אני לא יכול להיות רק ידיד שלך..אל תבקשי את זה
אני : דור..תראה, אני לא אומרת שלא נחזור, אנחנו נחזור..אבל..לא עכשיו. אני רוצה שנהיה ידידים ומשם נחליט לאן זה הולך
דור : אבל למה?
אני : אני אמרתי לך למה!
דור : זה היה רק מקרה אחד! ואני בכלל לא מעשן!
אני : זתומרת שהעדפת להסתלבט איתם..מה שאתה גם ככה עושה בכל ההפסקות מאשר לבלות קצת זמן איתי?..יופי, עכשיו אתה מבין למה אני לא רוצה שנחזור??
דור : זה ישתנה..! אני מבטיח לך!
נשמעו דפיקות בדלת, שרון חזר..
פתחתי לו את הדלת, חשבתי שדור נשאר החדר שלי
שרון : הא..מי זה? *הוא הצביע על דור*
אני : דור..שבדיוק היה בדרך החוצה.
שרון : וואלה
דור : ביי אור
הוא התקרב לתת לי נשיקה על השפתיים אבל הסטתי את הראש, הוא נתן לי נשיקה על הלחי, ראיתי שהוא מאוכזב. גם אני לא הייתי ממש מאושרת, אבל, לא בא לי להיפגע בזמן הקרוב, יש לי סטנדרטים גבוהים לבויפרינדס שלי..אולי בגלל זה לשלומי נמאס ממני? מה אני חושבת עליו בכלל, אוף
שרון : אז מי זה?
אני : דור
שרון : והוא?
אני : ידיד
שרון : באמת?
אני : לא הוא בעלי השלישי
שרון : וואלה..אז אתם רק ידידים?
אני : כן! מה אתה רוצה?
שרון : סתם..הוא לא נראה לי טיפוס של ידידות בלבד
אני : זה מה שהוא יקבל בזמן הקרוב
שרון : וואלה? אהה עכשיו אני נזכר, אני מכיר אותו..! הוא עוזר לי עם המחשבים בבית הספר לפעמים..הוא באמת נראה לי מוכר.
אני : אז אתה מכיר אותו???? חסר לך אם אתה מתחיל להפחיד אותו עם השטויות שלך!
שרון : מזה?! הופהה אחות קטנה, אני מדבר עם מי שאני רוצה את מבינה אותי?!
אני : שרון תירגע, אין לך מה לדבר איתו..!
שרון : תקשיבי, אור, אני לא יודע מה אתם..אבל הוא באמת לא נראה לי טיפוס של ידידות
אני : גם אתה לא נראה טיפוס של מישהי אחת..אבל אתה כן
שרון עשה פרצוף מוזר
אני : שרון...רגע..אל תגיד לי.. *שרון חייך חיוך דבילי*
אני : אתה בוגד בחברה שלך?! אני לא מאמינה עליךך!!!!!!
שרון : סתמי..מה את צועקת את זה..
אני : מי השנייה?! *עכשיו היה לו פרצוף מבוהל, מפוחד. לא יודעת.*
שרון : אף אחת..
אני : נו כבר!
שרון : עזבי
אני : שרון יאלה !!!!
שרון : לא מגלה לך קרצייה אחת!
אני : אני יספר לחברה שלך שאתה בוגד בה
שרון : יאוו מתי הפכת לכזו מה את רוצה
אני : שתגיד מי השנייה!
שרון : עדן
אני : עדן?!?!?! החברה של אורן?!
שרון : כן..החברה של אורן
איך הפרק?? מקווה שמוצלח!
יאלה בעיי חאמודים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כותבת סיפורים D: