איזה כיף שנגמר היום הזה !!! באסה שמחר יש עוד אחד...
הלכתי היום להרכיב מערכת באוניברסיטה והיה פשוט סיוט - טרטרו אותי מבניין לבניין משעה שמונה בבוקר עד 11 וחצי - אז תמו הטרטורים...
הייתי כל כך עצבנית, באמצע הטרטורים התיישבתי על ספסל והתחלתי לבכות, חזרתי לוועדה לתואר שני ואמרתי שאני רוצה לבטל את הלימודים אבל בגלל שזה גם פרוצדורה נכנעתי. ממש רציתי כבר להפסיק את הלימודים רק שהוצאתי את זה משפתיי כבר חשתי כזו תחושת הקלה...
אבל בסוף גילו את הטעות שהם עשו במחשב והחלום שלי התנפץ - הנה אני מתחילה עוד שנה של לימודים משעממים ומייאשים.
והכי אני שונאת בלימודים זה את הכתה שלי. חבורת חנונים הומואים, פלצנים סתומים. ממש חבר'ה אהבלים. באחת התחנות שלי היום באחד הבניינים, היה תור ארוך (בעצם בכל בניין היה תור ארוך...) וישבו שם 4 אנשים מהכתה שלי והם ראו שאני עומדת להתעלף כבר... הם תיכף מסיימים את הרישום וביקשתי מהם כשדמעות בעיני - כי בכל זאת חשבתי - חברים לכתה, בטח יבינו אותי וירצו לעזור- ביקשתי להכנס לשנייה ובאמת, רק כדי לשאול שאלה- אז פוסטמה אחת שאני מאחלת לה שתשאר רווקה ממורמרת כל החיים שלה- אומרת לי במבט של "איזו חוצפנית זאתי אני אכניס לה" "לא !! ממש לא !! אנחנו גם ממהרים לעבודה"כאילו יו - הייתי מעכבת אותם בדיוק בדקה וחצי וגם זה בהגזמה..
בקיצור היה סיוט.
ואז הייתי צריכה להגיע לעבודה וכל כך לא התחשק לי, כי איך שאני מגיעה תמיד מתנפלים עליי עם שאלות ובקשות. בגלל זה אני גם תמיד אוהבת לבוא מוקדם מוקדם- שעוד אף אחד לא שם. ככה אני שותה לי את הקפה שלי בכיף ובשקט, עוברת על המיילים...אבל היום הגעתי מאוחר בגלל הסיוט שעברתי בבוקר אז כשהגעתי ב- 12 כבר כולם היו. אבל דווקא עבר בסדר - לא היו קרציות ממש כמו שהם נוהגים בדר"כ.
בקיצר - כל פעם אני נדהמת מחדש בשנת 2007 שנושקת ל- 2008 - איך ארגונים ומערכות ציבוריות גדולות נראות ומתנהלות ככה.?? זה פשוט מזעזע אותי כל פעם מחדש - איפה כל מקבלי ההחלטות - המתכננים, המבקרים, המפקחים, תקציבאים... למה הכל עובד כמו בשנות ה- 70 ?? ממש ככה - אפילו המראה של המשרדים באוניברסיטה מחזיר אותך לבניינים מתחילת שנות ה- 80. גועל נפש
טוב זהו להיום... נמאס לי לקטר... אני הולכת להתקשר לאמא שלי- לא דיברתי איתה מיום רביעי !!
לילה טוב שיהיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
