מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו. כי מעולם לא היה עכשיו.

כשאת חושפת פצעים ישנים

ומגלה שהכל עוד רגיש

שזה חוזר אליך

הכאב

כשדברים ישנים מתערבבים בחדשים

שהבטן מתהפכת

והדבר היחיד שרוצה

זה להתחפר מתחת לשמיכות

שלא אשמע יותר שום דבר

שלא אומר עוד

שלא אנסה- כי רק אצנח מצוק יותר גבוה

כי אני

מי אני

למה

אני כלום

וככה אני צריכה להיות

( עכשיו הכל ממקום יותר שלם

זה כבר לא מתנדנד מכאן לשם

קיבלתי את עצמי

את מי שאני

ואת מה שאני לא

וזה בסדר

אני אמא-ואם אמא אומרת. אז הכל בסדר)