יש לי צורך עז על הבוקר לכתוב על זה שהשפלתי את עצמי אתמול בלילה .
מה חשבתי לעצמי ?
רציתי שירצה אותי שוב ושיגיד לי בואי אלי מחר ונשתה או משהו , אבל במקום זה הוא לא מבין מה אני מוצאת בו ואח"כ מתעלם ממני ..
טוב נו ברור שהוא אידיוט אבל יש לי אובססיה וזאת הוא אחרי הרבה זמן של מחשבה , אני צריכה לשכוח ממנו (ומהטמטום שלי)
אני אוהבת את הכתיבה שלו , וברגע שהפסיק גם אצלי ההרגשה תדעך לאט לאט , רק למחוק אותך מהמסרים המידיים וזהו .
הייתי רוצה להשתכר איתך . אני אוהבת את ההרגשה של איבוד השליטה , אלה החיים הטובים יותר שלי
לעשות בלי לחשוב .
אני אוהבת את השירים , החלומות, הסרטים, את הצחוק הבלתי פוסק , את הנגיעה ואת המחשבות העמוקות .