הבלוג של הזאתי שחייה לה ת’חיים.

איך זה..שתמיד אני זאת שטועה.

תמיד זאת שלא בסדר.

כשמשהו טוב קורה.זאת את!

כשמשהו רע קורה.זאת אני.

את לא מושלמת.

ואת לא צריכה אותי כדי לצאת מגעילה.

את עושה את זה יופי לבד.

אז תפסיקי לחוש שכולם מסתכלים עלייך.

את פשוט רואה מה שאת רוצה לראות.

אבל העולם הוא לא סביבך.

את יודעת למה את כזאת? כי את זקוקה לתשומת לב.

להיות תמיד במרכז העניינים.

ויודעת מה הבעיה? שגם אני.

ובגלל זה אנחנו כל הזמן רבות.

אני אוהבת אותך ואני באמת שמחה שיש לך חיים מאוד מעניינים.

אבל תפסיקי.פשוט תפסיקי להתנהג אל כולם כאילו הם מתחתייך.

כאילו את יותר טובה מהם.ממני.

אז וואלה.זאתי מזייפת?

כל הבנות האלה מזייפות?

ביג דיל~

זה רק,איזה משהו מפגר של כיתות ט'.

לא יקרה כלום,הטקס לא יתפרק רק בגללך.

ואת יודעת משהו?

לא אכפת לי שאת לא קוראת פה כי אם תראי אתזה אני כבר יודעת מה תגידי.

כי זה מה שאת תמיד אומרת..

ויודעת למה את אומרת אותו דבר תמיד?

כי מה שאני אומרת זה נכון.ואת יודעת את זה.

-או שלא?-

אהלן.

אני...לא אומר את שמי.

אני בת 14 ואני בכיתה ט'.

יש לי פה עוד בלוג בישרא,פשוט שם יש מלא שמכירים אותי.

ויש דברים שאני רוצה לכתובב ולהגידד בלי שהאנשים האלה יראו.

לכן פתחתי את הבלוג הזה.

תגידו?

פעם היה לכם חבר\ה שהייתם החברים הכי טוביםם ופשוט הרגשתם אפס לידם?

אויר.

שהם כ''כ טובים.

אבל הם לא.

אני כן.

כל יום.

יש לי שתי חברות כאלה.

הם נחמדות(אני חושבת),ומוכשרות וכולם פשוט אוהבים אותם.

ומי שלא? פשוט מקנא בהם.

אני כ''כ רואה אותם מתפתחות ומכירות אנשים ומתחברות עם הילדים החדשים בכיתה.

למה אני לא יכולה להתחבר איתם?

אוףף,אני כ''כ בנוסטלגיה עכשיוXD

ואני מרגישהה שאני הולכת להתפוצץ.

אני כ''כ שונאת את עצמי עכשיו.

אני פשוט רוצה לעזוב לאיזה שנה ככה,לצאת מהמושב הדפוק,מהביתספר.

מכל מה שאני מכירה פה ולעבור,לבד,בלי אף אחד למקום חדש.

ביתספר חדש,פנימייה.

זה לא כל כך קשהה..אז למה אני מסבכת את זה נורא?

עד כאן הייתי,זאת שחייה את חייה המשעממים.(:

ד''א- אני לא מצליחה לשנות רקעעע ):