מתולתלת

לא יכולה להתאפק.... אבל תבטיחו לי שתגיבו!

תהנו:

בפרק הקודם:

התערבתי עם עצמי שהוא מכוער. כמובן שאחרי שהתאפסתי על עצמי ראיתי שהוא כיעור נפש. המשכתי לרוץ ואז הגעתי לכיתה. "איחרת" אמרה המורה פנינה. "אני מצטערת! הייתה לי תקלה ו..." התחלתי להסביר את עצמי. "שבי... זו הפעם החמישית השבוע שאת מאחרת! מקווה שביום ראשון תתאפסי על עצמך" הו המורה פנינה... את לא יודעת שאני אף פעם לא אהיה מאופסת...

השתעממתי בשיעור וחשבתי לי. הרגשתי שאין... אני חייבת לעשות משהו עם הרגשות שלי. נראה לי שאני צריכה להחליף אהבה. גיא שוורץ כבר לא יכול להיות שלי. דנה זילבר וגיא שוורץ. אני רואה את החתונה בעתיד: דנה זילבר-שוורץ (היא בחיים לא תתן שייקחו לה את שם המשפחה שלה) וגיא שוורץ. זוג האוהבים התחתנו רשמית. בכל זאת... אני מקווה למצוא אהבה אחרת, כי עם גיא זה לא ילך. כשנשמע הצלצול להפקסה לקחתי את הילקוט שלי והתחלתי ללכת לכיוון חדר מדעים הרחוק. "היי ענבל!" רץ אחרי גיא. "מה?" שאלתי. "את א ענית לי על ה'סקר' שערכתי אתמול... אפשר להגיד שניתקת לי בפרצוף" אמר גיא. "תרשום אותי בנמנעים" אמרתי. "תקשיבי! אני חייב את הדעה שלך!" אמר גיא. "אין לי כוח לעסקים רגשיים אוקיי? ובטח שלא עסקים שקשורים לחברה שלי ולחבר שלה... אז פשוט תניח לי וזהו!" אמרתי והלכתי יותר מהר, אבל גיא שכמובן שכחתי באותו הרגע שהוא מצטיין בספורט, השיג אותי. "מה הבעיה שלך? למה את כל כך מבואסת מזה שאני ודנה חברים?" התחיל לשאול. "אני מאחרת לשיעור" אמרתי ועקפתי אותו. ממש לא היה לי כוח למעצבן הזה. אני ממש מקווה למצוא אהבה חדשה ולשכוח את גיא אחת ולתמיד. "היי!" אמרה לי דנה. "היי" אמרתי לה. "את לא יודעת! אני וגיא פשוט מ-ר-ח-פ-י-ם-! יש בינינו ממש קליק... כימיה כזאת... זה כל כך כיף כי אנחנו ממש אוהבים להתנשק... ועוד אנחנו אלו שהתנשקנו ראשונים בשכבה!" אמרה דנה. חטפתי שבץ. "מה?!?!?!" נבהלתי. "מה קרה?" שאלה דנה. "עזבי אני לא רוצה לדבר... אני רוצה להגיע מוקדם לשיעור אני... אמ... צריכה לשאול את רבקה משהו בקשר לניסוי של היום... בי" התחמקתי ורצתי. יכולתי לבכות... אבל לא. נשארתי עם דמעות בעיניים. לרגע עצרתי. הדמעות החלו לנזול. אסור לבכות! אין מצב שאת בוכה בפומבי! התחלתי להגיד לעצמי בלב. רצתי לשיעור... ממש לא רציתי לקבל עוד איחור והפרעה ביום אחד.

סוף לימודים. הצלצול שבשעה שאני הכי אוהבת צלצל. ראיתי את דנה באה בעקבותיי אבל יצאתי מהר. היא עקפה אותי. "למה את מתחמקת...?" שאלה דנה. "אין לי כוח לדבר על זה אוקיי?" אמרתי לה.

-אוקיי תעצרו את העולם עכשיו. אני יודעת שאני נשמעת דכאונית וזהו רק הפרק הרביעי... אבל אני ממש ממש ממש לא! אני ילדה בעלת שמחת חיים וכיף! זה רק בגלל מה שקורה עם שוורץ וזילבר! לא יותר מזה!-

"מה שתרצי" אמרה דנה. "אני צריכה ללכת. אבא שלי מגיע מוקדם יותר מהעבודה" שקרתי. "את מתחמקת ממני! את אמרת לי שאבא שלך לעולם לא יגיע יותר מוקדם מהעבודה!" אמרה דנה. "עדיין אני צריכה ללכת" המשכתי והלכתי הליכה מהירה ממש לעבר שער הכניסה. ישבתי על ספסל בחוץ. נרגעתי לאט לאט. "היי!" אמרה מישהי. פתחתי את עיניי (למרות שבכלל לא זכרתי שסגרתי אותן). "היי יעל!" אמרתי. יעל הייתה חברתי השניה הכי טובה. היא התיישבה לידי. "את לא הולכת הביתה?" היא שאלה. "לא... אין לי כוח... נראה לי אני אקפוץ ל'פיצוחי מולי' לקנות ברד" אמרתי. "שמעתי על החדשות..." אמרה יעל. "על דנה וגיא?" שאלתי. "כן... כל בית-ספר מדבר על זה שהם הראשונים בשכבת ז' שהתנשקו צרפתית" אמרה יעל. "וואו" אמרתי. "זה מגניב... כי בכל זאת, דנה חברה שלנו... אבל גיא? ילד פופולארי שאיתה? בהתחלה חשבתי שזה לא מתאים בכל.. אבל.." יעל המשיכה לדבר ואני לא הקשבתי. "אפשר לדבר על נושא אחר?!" בקשתי בכעס. "למה? מה הבעיה עם הנושא הזה?" שאלה יעל. "לא משנה..." אמרתי. "את אוהבת אותו נכון?" שאלה יעל.

עד לכאן להיום =]

תגיבו בבקשה בבקשה בבקשה בבקשה =]=]=]

נ.ב. מחר מתחילה ב-9:00!!!

מזל שהמורה לתנ"ך בארגון המורים ;]

צ'או ושביתה מהנה למי ששובת =]

ממני